הארגון, המשתמשים ומנוע החיפוש בצל "הצפת המידע"

יוסי דבש 23.07.2009 02:00
הארגון, המשתמשים ומנוע החיפוש בצל "הצפת המידע"


במאמר סוקר יוסי דבש את צרכי המשתמש בנושא אחזור ומציאת מידע ומציג את המנוע רקסי-גו שפותח בחברותו



התפתחות המחשבים בעשור האחרון הביאה למצב, בו למעשה, כל המחשבים בעולם התאחדו למחשב אחד גדול ובלחיצת כפתור אפשר לקבל מידע על ממחשב שנמצא בהונלולו.

למעשה, רכישת מחשב ללא גישה לאינטרנט כמוה כרכישת מכונית ללא לגלגלים - כלומר נעים בפנים אבל זה לא נוסע לשום מקום J .

לכאורה נראה שהמצב כיום פשוט יותר והדרך אל המידע קלה מאי פעם, אלא שעם העושר באה ההצפה.

כמות דפי האינטרנט בעולם הולכת וגדלה הרבה מעבר לסביר וזאת בעיקר בגלל מנועי החיפוש. כל בונה אתרים יודע שככל שיהיה לו יותר חומר כך מנועי החיפוש יביאו אליו יותר מבקרים ובעקות זה יגדלו הכנסותיו ממכירת פרסומת.

תוצאת החיפוש בגוגל של הספרה "1" מכריזה שיש 19 מיליארד דפים המכילים את הספרה. לאור זה שכדור הארץ מכיל רק 6.5 מיליארד תושבים מכאן שיש פי שלוש דפים המכילים את הספרה "1" מאשר תושבים.

עושר המידע הביא איתו התפוצצות נתונים וכך קורה שלעיתים אנחנו לא מוצאים את מה שאנחנו מחפשים בגלל עודף מידע והבעיה העיקרית היא איך לברור את המוץ מהתבן.

כמפתחים של מנוע חיפוש ארגוני חשבנו שהדרך הנכונה לקבל החלטות היא להסתכל על הבעיה בעיניים של המחפשים ולנסות לחשוב מה הציפיות שלהם או מה הם היו רוצים לראות במוצר שכזה.

 

המחשבה הייתה, שאם נצליח להגדיר את כלי החיפוש האולטימטיבי, נוכל לגזור ממנו את התכונות שניתן לממש במציאות (או לפחות לשאוף אליהן) וכך ליצור כלי שאנשים יאהבו לעבוד איתו.

בסיעור מוחות שנעשה בחברה, הפריח כל אחד מהמשתמשים את מאוויו ממנוע חיפוש דמיוני תיאורטי שיכול לעשות הכל ורשמנו אותם.

 

מנוע החיפוש האולטימטיבי בעיני המשתמש הוא זה:

·        שיהיה פשוט בשימוש בלי מליון ואחד כללים.

·        הכי טוב, שלא נצטרך בכלל לנסח שאלה J, ואם כבר חייבים לכתוב שאלה אז כמה שפחות מילים.

·        שהמנוע ינחש לבד לאיזה מסמך אנו מתכוונים מתוך ה-10,000 שיש בהם את המילה הזו.

·        שיפתח לי את המסמך שאני מחפש ולא משנה איפה הוא נמצא.

·        שיחפש את המידע בכל מקום בארגון וזה כולל בדואר, במסמכים, במצגות, טבלאות, תוכנות וכו'.

·        שלא יפריע לי בעבודה ושלא יאט לי את המחשב.

·        שיציג לי מקטעים רלוונטיים מתוך הטקסט כדי שאוכל לאתר את המסמך הנכון.

·        שימקם אותי בתוך המסמך ישירות בנקודה אליה אני רוצה להגיע.

·        שימצא את מה שאני מחפש ושלא יביא לי מסמכים שלא מעניינים אותי.

·        כמובן שלא יראה לכל העולם ואחותו את המיילים שלי או את המסמך הסודי שהמנכל כתב הבוקר.

·        שיגוון לי את התוצאות (שלא יגיעו 10 וריאציות של אותו מסמך).

·        שיבצע את העבודה מיידית וללא המתנות.

·        שיהיה סלחן לגבי שגיאות כתיב, שיעזור לי לכתוב את המילים או שיתקן לי אותן.

·        אם כתבתי הרבה מילים ואין אף מסמך שמכיל את כולן אז שיביא את הכי קרוב.

·        שלא יהיה קטנוני, אם רשמתי מחשב אז שיביא גם המחשב, במחשב, מחשבים וכו'.

 

 


במאמר זה אשתדל לעבור על התכונות אחת לאחת, לנתח אותה, להבין עד כמה היא ניתנת למימוש ולבסוף אספר מה עשינו בפועל במנוע החיפוש שפיתחנו.

 

·        "שיהיה פשוט בשימוש בלי מיליון ואחד כללים."

אכן, בתוכנות שונות, מסך החיפוש נראה כמו תחקיר של ה-KGB. ההנחה שהמשתמש שלנו הוא חכם, אינטליגנטי, סבלן ומוכן למלא טפסים ארוכים כדי לקבל תשובה מתוחכמת לא עומדת במבחן המציאות.

למשתמש הממוצע אין כל חשק למלא את כל שדות ה-"חובה", "רשות", "החל מאיזה ערך",  "ועד איזה ערך", "כולל כל המילים", "עם ביטוי מדויק", "עם לפחות אחת מהמילים" ועוד כהנה הגדרות מתוחכמות שאמורות לכאורה להביא לו את התשובה הכי מדויקת לצרכים שלו.

מתכנן מנוע החיפוש צריך להבין שהמשתמש מתעניין בתוצאות, הוא מעדיף לבלות כמה שפחות בחברתו של מנוע החיפוש ובדרך כלל לא מעוניין ללמוד שום כללים כיצד יש להפעילו נכון.

הדרך הנכונה לטיפול בבעיה הגיעה ממנועי החיפוש הגדולים שהציבו שורת חיפוש פשוטה אחת ולקחו אחריות למצוא את מה שהמחפש מבקש.

במקביל הם מאפשרים גם למתוחכמים שבהם לבנות לעצמם חיפוש מורכב, כך לכאורה יש פתרון לכולם.

 

·        "הכי טוב, שלא נצטרך בכלל לנסח שאלה J, ואם כבר חייבים לכתוב שאלה אז כמה שפחות מילים."

המשתמש שלנו הוא עצלן גדול, כל מילה שהוא כותב בשורת החיפוש עולה לו במשאבים נפשיים עצומים, J לכן בעצם הוא היה מעדיף, שמנוע החיפוש יבין לבד מה נחוץ לו ובלי שאלות מיותרות.

עד כמה שזה נשמע מופרך, ברקסיגו לקחו ברצינות את השאלה/משאלה הזו וניסו לחשוב מה לענות במקרה שהמחפש לחץ על הכפתור ולא כתב טקסט.

ההחלטה שהתקבלה הייתה להביא לו בתור תשובה את ה-"Latest Documents", שזה אומר כל המסמכים ודברי הדואר האחרונים שנכנסו למערכת.

 

·        "שהמנוע ינחש לבד לאיזה מסמך אני מתכוון מתוך ה-10,000 שיש בהם את המילה הזו."

מנועי החיפוש הרגילו את המשתמשים להקליד מעט מילים. בחיפוש אינטרנטי רגיל, כאשר המשתמש מקליד מילה אחת למשל המילה BANK, גוגל מכריז שיש 538 מיליון דפים בהם המילה מופיעה.

ההחלטה את מי להציג קודם מקבל גוגל על סמך פופולריות. בחיפוש הארגוני כאשר המחפש מבקש למצוא דואר המכיל את המילה בנק, צריך מנוע החיפוש להחליט את מה להציג תחילה מתוך 500 המסמכים שמכילים את המילה בנק. פתרון מקובל לדילמה הוא להביא את כל המסמכים כשהם מסודרים לפי תאריך. הנחת העבודה היא, שככל שהמסמך חדש יותר כך הוא מעניין יותר.

סיבה נוספת למיון לפי תאריך היא שאנשים זוכרים בערך מתי נכתב המסמך המסוים, אותו הם מחפשים. במידה והמסמך לא נמצא עד לנקודה מסוימת, המחפש מבין שאין לו מה להמשיך בסריקה, כי הוא כבר הגיע לתאריכים שקדמו לכתיבת המסמך.

 

·        "שיפתח לי את המסמך שאני מחפש ולא משנה איפה הוא נמצא."

התכונה העיקרית שהופכת מנוע חיפוש ארגוני לכלי נוח, היא קיצור הדרך למסמך. בדרך כלל איתור מסמך בתוך הספריה הארגונית, מחייב פתיחה של כמה ספריות פנימיות ולבסוף נבירה בספריה הנכונה, עד להגעה למסמך המבוקש.

מנוע חיפוש שעושה את עבודתו נאמנה, פותח מיידית את המסמך הנכון, מתוך הספריה הנכונה, תוך שהוא מפעיל את התוכנה הנלוית (word, Excel, PowerPoint), כך, בלחיצת כפתור אחת המשתמש מוצא את עצמו בעבודה בתוך המסמך המבוקש.

תכונה זו היא תכונה בסיסית וקלה לביצוע מבחינה תכנותית ולכן כמעט כל מנועי החיפוש מבצעים אותה.

 

·        "שיחפש את המידע בכל מקום בארגון וזה כולל בדואר, במסמכים, במצגות, טבלאות, תוכנות וכו'."

לא תמיד המשתמש זוכר או יודע היכן נמצא המידע שהוא מחפש. המידע יכול להמצא במסמך שהוא עצמו כתב, או במסמך שכתב מישהו אחר, זה יכול להיות בדואר, במסמך מצורף, באחת מהתוכנות שהארגון משתמש בהן כגון ERP או CRM, ואולי בכלל באינטרנט.

מנוע החיפוש האולטימטיבי צריך להיות מסוגל לחפש את המידע בכל המקורות גם יחד וכמובן לתעדף נכון בין כל מה שנמצא.

נכון להיום, מנוע רקסי מאפשר למשתמש לחפש מידע בכל סוגי המסמכים המקובלים בארגונים וכן בדואר של המחפש, בתוכנית הרחבת החיפוש לבסיסי נתונים ולמידע מהאינטרנט.

 

·        "שלא יפריע לי בעבודה ושלא יאט לי את המחשב."

מנועי חיפוש שונים, מאפשרים למשתמש, להפעיל חיפוש מקומי על המחשב שלו, כדי לאתר מידע המצוי בדואר או במסמכים הנמצאים במחשב המקומי.

מנועים אלה פועלים על המחשב המקומי וגורמים לעומס והאטה.

בארגונים בהם הארגון לא רכש מנוע חיפוש ארגוני קורה לעיתים קרובות שהמשתמשים מפעילים מנוע חיפוש מקומי תוך שהם מגדירים כונני רשת שונים שיכללו באינדוקס.

עובדה זו גורמת לכך, שמחשבים אלה, עסוקים בסריקה חוזרת שוב ושוב של הספריות הציבוריות ובהעברה של כל המידע הארגוני לכל אחד מהמחשבים המקומיים.

פעולה זו יכולה לגרום לסתימה של התעבורה ברשת ואף לגרום לקריסה של השרתים.

ההאטה במחשב המקומי גוררת אחריה דרישות של המשתמשים להחליף את המחשב המקומי כי "הוא איטי מידי".

אין פלא, שמנהלי רשתות בארגונים שונים, מאוד לא מחבבים את הכלים האלה. מצד שני, קשה לבוא בטענות, למשתמש הזקוק לכלי שיתן לו אפשרות לחפש גם בדואר וגם במידע הארגוני ולומר לו "אל תשתמש".

פתרון רקסיגו, בא בצורת תכנת שרות זעירה, הפועלת על המחשב של המשתמש.

תוכנה זו, מעבירה למכונת מנוע החיפוש הארגוני את תוכן דברי הדואר שהגיע בכל שלוש דקות.

כמות החומר המועברת היא אפסית, המאמץ להעביר אותה לא מורגש וכך אין כל העמסה על המחשב המקומי, לא בנפח דיסק, לא בזמן מעבד ולא בסתימת הרשת. את העבודה הקשה עושה מכונת מנוע החיפוש הארגוני שהיא מכונה חזקה וזהו תפקידה.

כמובן שאסטרטגיה זו דרשה מרקסיגו לא מעט פיתוח גם בתוכנה השרות וגם באבטחת מידע כדי לוודא שכל מחפש יכול לקבל תשובות רק מהחומר שלו.

 

·        "שיציג לי מקטעים רלוונטיים מתוך הטקסט כדי שאוכל לאתר את המסמך הנכון."

בדרך כלל, עומדים מנועי החיפוש במשימה ומציגים למחפש קטע טקסט מתוך המסמך (עם או בלי הדגשת מילות החיפוש בתוך הקטע) שאמור להסביר לו מדוע המסמך המסוים נבחר להיות תשובה לשאלה ששאל.

ברקסיגו לקחו את העניין צעד אחד קדימה, ואפשרו למשתמש להחליט (בקלות יחסית) מהו גודל המקטע שברצונו לראות. ככל שיגדיל את המקטע יהיה לו ברור יותר האם המסמך רלוונטי וככל שיקטין אותו כך יוכל לסרוק במהירות יותר מסמכים ואולי למצוא מהר יותר את מה שהוא מחפש.

בעניין הזה באה רקסיגו לקראת המשתמש הישראלי בכך שהיא מאפשרת לישר את התשובה לימין או לשמאל בלחיצת כפתור.

 

·        "שימקם אותי בתוך המסמך ישירות בנקודה אליה אני רוצה להגיע."

רוב מנועי החיפוש הקיימים כיום, מציגים פורמט תשובה דומה ובו כותרת מסמך ואחריה טקסט מתוך המסמך שאמור להציג את האזור בדף המכיל את התשובה לשאלה או ליתר דיוק טקסט מתוך השאלה.

הבעיה היא שברגע שהמשתמש לוחץ על הקישור שיכניס אותו לתוך המסמך, הוא מוצא את עצמו לבד בלי צל של מושג איפה נמצאת התשובה והיכן נמצא הטקסט שבגללו מנוע החיפוש הביא אותו למסמך הזה דווקא.

כתוצאה מכך, המשתמש נאלץ להתחיל להפעיל כלי חיפוש פנימיים של הדפדפן או חיפוש באמצעות העיניים, ומבזבז זמן יקר בניסיון למצוא את המילים שחיפש.

לפעמים גם קורה, שהמילה שבחר, מופיעה הרבה פעמים בתוך המסמך והוא מוצא את עצמו מדלג ממילה אחת לשניה בחיפוש אחר הקטע הרלוונטי ולפעמים לא מוצא כלל.

פתרון רקסיגו לדילמה היה פשוט ואלגנטי, בתשובה מודגשות בירוק עם קו תחתון מילות השאלה. מילים אלה מהוות קישור למסמך מטמון המכיל את הטקסט של המסמך (ללא תמונות). לחיצה על הקישור פותחת את המטמון ישר בנקודה בה נמצאות המילים שסומנו בירוק. כך המשתמש מגיע ישירות לנקודה שהוא מחפש בתוך המסמך בלי טיולים מיותרים.

 

·        " שימצא את מה שאני מחפש ושלא יביא לי מסמכים שלא מעניינים אותי."

שאלת מיליון הדולר. מנוע החיפוש תמיד יתחבט בשאלה מה מעניין את המשתמש וישאף להביא לו את זה. אבל אסור לשכוח שמה שמעניין מחפש אחד לא תמיד מעניין את השני ולכן מראש ברור שאין פתרון מושלם.

בכל זאת, נראה שמנוע החיפוש צריך לעשות זה להביא את המסמכים הרלוונטיים ביותר לשאלה, ולקוות שהתשובה תניח את דעתו.

מצד שני, הניסיון מראה שהמחפש הארגוני מתעניין הרבה יותר במסמכים שנכתבו לאחרונה ופחות במסמכים ישנים יותר, מה שמוביל למסקנה שהתשובות צריכות להגיע בסדר כרונולוגי דווקא ולא בסדר הרלוונטיות שלהם לשאלה.

על פניו נראה שאין פתרון אלגנטי לחיבוטים. הרי צריך להחליט האם התשובות יגיעו בסדר כרונולוגי או רלוונטי.

רקסיגו הביאה פתרון משולב.  בעיקרון התשובה מגיעה בסדר כרונולוגי, עם זאת יש באפשרות המחפש לשנות בלחיצת כפתור אחת את מיון לסדר רלוונטי.

ברקסיגו הלכו צעד נוסף קדימה ובעצם כל תשובה היא גם וגם. תחילה מגיעים כל הדפים המכילים את כל המילים שבשאלה בסדר כרונולוגי. לאחר מכן קיים קו אופקי ומתחתיו באים דפים שלא מכילים את כל המילים שבשאלה, ואלה מסודרים בסדר רלוונטי.

כך יוצא, ששאלות קצרות בעלות מילה אחת או שתיים, מביאות את המסמכים האחרונים המכילים את כל המילים, אך בשאלות ארוכות, המכילות הרבה מילים, יגיעו תחילה מספר מצומצם של דפים המכילים את כולן (אם יש כאלה), ואחריהם יגיעו דפים מכל התקופות מסודרים לפי הרלוונטיות שלהם לשאלה.

 

·        "כמובן שלא יראה לכל העולם ואחותו את המיילים שלי או את המסמך הסודי שהמנכ"ל כתב הבוקר."

זו תכונת בסיס. בלי היכולת להציג למשתמש רק את מה שמותר לו לראות כמעט ואי אפשר למכור כיום מנוע חיפוש לארגון גדול ואפילו לא לארגון מסדר גודל בנוני.

מנקודת ראות המשתמש, היכולת הזו נתפסת כמובנת מאליה אך לא כן מנקודת ראות מנוע החיפוש. הצורך להציג למשתמש רק את מה שמותר לו לראות מחייב את מנוע החיפוש לפנות לטבלת ההרשאות ברשת (Active-Directory) ולקבל משם הוראות, מה מותר למשתמש לראות.

רק לאחר מכן יכול מנוע החיפוש להתפנות ולחפש דפים שעונים לשאלה שהציג לו המחפש.

פעולות אלה גוזלות זמן ומשאבים רבים אך את המשתמש זה לא מעניין ובצדק. הוא צריך תשובה טובה ומהירה ולא הסברים למה התשובה מתעכבת.

צריך גם לקחת בחשבון את קצב שינוי ההרשאות בארגון שיכול להשתנות במהלך חמש דקות ומנוע החיפוש צריך להקפיד להיות כל הזמן מעודכן ברשימת המסמכים שמותר למשתמש הספציפי לראות ברגע זה.

מכאן, שכל חיפוש בעצם מתחלק לשניים. קודם כל, מה היא רשימת המסמכים שמותר למשתמש לראות כרגע ורשימה זו יכולה להכיל אפילו מאות אלפים של מסמכים ורק לאחר מכן לבחור עבורו את המסמכים שעונים לשאלה ששאל וכל זאת בתוך פרק זמן שלא יעלה על שניה אחת.

 

·        "שיגוון לי את התוצאות (שלא יגיעו 10 וריאציות של אותו מסמך)."

במהלך כתיבת מסמך, קורה לעיתים קרובות, שהמשתמש שומר גרסאות רבות של אותו המסמך עד שהוא מגיע לצורתו הסופית. כך קורה, שקבוצת המילים ששאל המחפש נמצאת בכל הגרסאות של אותו מסמך. מנקודת ראות המשתמש, הוא היה מוכן להסתפק בדוגמא אחת מקבוצת המסמכים הדומים והיה מעדיף שלא לראות שוב ושוב את אותו הטקסט כפי שהוא מופיע בגרסאות השונות.

מצד שני, לפעמים המחפש מעוניין דווקא לראות את כל הגרסאות של מסמך מסוים כדי לבחור באחת מהן דוקא ולא באחרת.

ברקסיגו קיים מסנן כפילויות שמונע ממסמכים דומים מלהופיע בתוצאות אותו אפשר להפעיל או לבטל בלחיצת כפתור.

 

·        "שיבצע את העבודה מיידית וללא המתנות."

עם התקדמות המחשוב הלכה הסבלנות של המשתמשים ופחתה. כיום מקובל לחשוב שקצה גבול הסבלנות של המשתמש הוא שניה אחת. הגדרת העבודה של רקסיגו היא שהתשובה צריכה לחזור תוך פרק זמן זה. למעשה ברוב המקרים רקסיגו מנצל את כל השניה לחשיבה, כדי להחזיר את התשובה הטובה ביותר.

 

·        "שיהיה סלחן לגבי שגיאות כתיב, שיעזור לי לכתוב את המילים או שיתקן לי אותן."

רוב מנועי החיפוש הינם בלתי סלחניים ביחס למילים שגויות המופיעות בחיפוש.

מילה שגויה אחת במחרוזת החיפוש יכולה לגרום לתשובה "לא נמצאו דפים המתאימים לשאלה".

יש שתי גישות ביחס למתן תשובה לגבי שאילתה ובה כמה מילים, גישת "איחוד" וגישת "חיתוך".

גישת "חיתוך": אומרת שהתשובה תכיל רק דפים המכילים את כל המילים שבשאלה. רוב מנועי החיפוש הם כאלה ולכן, מספיקה מילה שגויה אחת כדי שהדף יפסל. במידה ואין אף דף שמכיל את כל המילים, אז תתקבל תוצאה "לא נמצא".

גישת "איחוד": אומרת שבקבוצת התוצאה, יופיעו כל הדפים שבהם יש ולו מילה אחת נכונה.

רוב מנועי החיפוש בחרו באסכולת ה-"חיתוך" שכן היא מביאה תוצאות הגיוניות יותר.

אלא שההחלטה להביא רק דפים המכילים את כל המילים היא החלטה בעייתית.

במקרים בהם המחפש כותב מעט מילים, התוצאה בדרך כלל היא, שקיימים מסמכים רבים העונים על הקריטריון, ואז יש מבחר דפים גדול ואז המנוע יכול לבחור מהם את הטובים ביותר. אך במקרים שהמחפש כותב יותר ממילים בודדות, נוצר מצב, שהוא חייב לקלוע במדויק למילים שכתובות במסמך. כל מילה שגויה או מיותרת, עלולה לגרום לכך, שאף דף לא יכיל את כל המילים והתוצאה תהיה "לא נמצא".

 

ביחס למילים שגויות: מבחינת נקודת ראותו של המשתמש, הוא היה מעדיף שבמידה ויש מילה שגויה אז שמנוע החיפוש יתקן אותה או יעזור לו לתקן אותה ואז יבצע את החיפוש.

רוב מנועי החיפוש אכן מנסים להתמודד עם הבעיה והם עושים זאת בשתי צורות:

האחת באמצעות השלמה אוטומטית (ברקסיגו קראו לזה משלימון) המנסה לנחש מה המחפש מנסה לכתוב ומביאה לו הצעות מתוך מילון מושגים או מתוך חיפושים קודמים.

הצורה השניה היא באמצעות אופציית - "did you mean" או בעברית "האם התכוונת". מנוע החיפוש מנתח את מחרוזת החיפוש ומציע למחפש מחרוזת חדשה, בה הוחלפו המילים החשודות כשגויות במילים "מתוקנות".

תיקונים אלה מסתמכים על סטטיסטיקת שגיאות ולא בהכרך התיקון הוא שגיאת כתיב. לדוגמא המילה "רבכת" מתוקנת למילה "רכבת".

למרבה הצער, במקרים רבים גם לאחר "תיקון" השאלה, נשארים עם מחרוזת שאלה "מתוקנת", אך עדיין אין דפים המכילים את כל המילים והתוצאה נשארת "לא נמצאו דפים מתאימים".

אותה בעיה קיימת גם במקרה הבא. הפתרון של רקסיגו נתן מענה לשתיהן.

 

·        "אם כתבתי הרבה מילים ואין אף מסמך שמכיל את כולן אז שיביא את הכי קרוב."

לפי הלוגיקה הנפוצה כיום במנועי החיפוש, המנוע מחזיר רק דפים שבהם מופיעות כל מילות השאלה.

כלומר, במידה והמחפש כתב בשורת החיפוש 10 מילים ולא נמצא אף דף שמכיל את כל 10 המילים, התשובה שיקבל היא "לא נמצא".  מנוע החיפוש נוטה להתעלם מדפים שהם לכאורה טובים, למשל דפים המכילים תשעה או שמונה מהמילים ששאל ולא יציג אותם כתשובה אפשרית לשאלה.

עובדה זו מחייבת את המשתמש לקלוע "בול" למילים שנמצאות בדף שהוא מחפש. כל פספוס מבטל את הסיכוי שלו למצוא את הדף המסוים.

הדרך של המחפשים להתמודד עם המגבלה (שהיא בעצם חוסר יכולת התמודדות של מנוע החיפוש) היא להקטין את כמות המילים בשאלה ובכך לגדיל את הסיכויים שימצאו דפים שיש בהם את כל המילים.

את המשך החיפוש בדרך כלל המחפש נאלץ להשלים "ברגליים" כלומר בסריקה בעיניים של כל התוצאות שהגיעו.

מיותר לציין שלפעמים, הקטנת מספר המילים בשאלה, תגרום לכך, שהשאלה תהיה פחות מדויקת והתשובה תכיל אלפי מסמכים מה שמשאיר את הבעיה לא פתורה. לא תמיד הדף הכי פופולרי הוא הדף שהמחפש זקוק לו.

ברקסיגו חשבו, שתפקידו של מנוע החיפוש, הוא להחזיר את התשובה הטובה ביותר לשאלה הנתונה ולא לתת הסברים למה "לא נמצאו דפים" או למה השאלה לא טובה.

רקסיגו מתאים את צורת החיפוש, לפי מורכבות השאלה הנתונה.

במקרים בהם המחפש כותב מעט מילים. התוצאה בדרך כלל היא שהתשובה מכילה דפים רבים, או אז רקסיגו מגיש לו אותם בסדר כרונולוגי. ואילו כאשר המחפש רושם שאלה ארוכה ואף דף לא מכיל את כולן אז משנה מנוע החיפוש את התנהגותו ומגיש לו את הדפים הרלוונטיים ביותר לשאלה כשהם מסודרים לפי מידת ההתאמה ולא לפי סדר כרונולוגי.

בכל מקרה, המשתמש יכול תמיד להחליט שהוא רוצה את התשובות מסודרות בסדר כזה או אחר לפי מיטב שיפוטו.

 

·        "שלא יהיה קטנוני, אם רשמתי מחשב אז שיביא גם המחשב, במחשב, מחשבים וכו'."

דווקא ישראל נושאת דגל בנושא זה עם הרבה מחקר וחברות לא מעטות שעוסקות בעיבוד שפה ומקומה של רקסיגו לא נפקד מתחום זה.

רשימת המילים הנרדפות של רקסיגו מכילה כמה מאות אלפי מילים בעברית ובאנגלית.

 

לסיכום:

כמויות המידע בעולם ובארגונים גדלה באופן אקספוננציאלי, הצורך להנגשת המידע לעובדים גדל יחד איתו וכך גם הצורך של הארגון במנוע חיפוש טוב, אמין, חכם ומהיר שיביא את מה שצריך במינימום מאמץ וזמן.

לדעתנו, תוך שנים מעטות יהפוך השימוש במנועי חיפוש אישיים וארגוניים יהפוך לנפוץ כמו השימוש בטלפון הסלולרי. חדירת מנועי החיפוש לכל המקומות בהם נצבר ידע תהיה מוחלטת. רקסיגו שמה לפניה כמטרה להפוך לחברה מובילה בתחום זה באמצעות מעקב בלתי פוסק אחר צרכים המשתנים של המחפשים ופעילות בלתי נלאית לשיפור תוצאות החיפוש בהתאם.


מצגת ההרצאה



ר.
הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה