חברי הכנסת כצרכני מידע

ד"ר רבקה מרקוס 11.10.2012 07:15
חברי הכנסת כצרכני מידע


חברי הכנסת כצרכני מידע, ממצאי מחקר



תפקיד המידע בפעילות הפרלמנטרית הוא  מרכזי מאין כמותו.  כל תפוקות המערכת כרוכות בקליטת המידע על ידי המחוקקים.  יתר על כן, זרימת המידע בתוך הפרלמנט בין מרכיביו השונים, וביניהם לבין הגורמים האחרים המעורבים בפעילותו, היא המשפיעה הן על התפקוד והפעילות הפרלמנטרית והן על תוצאות פעילות זו. 

  חשוב לציין שההנחה התיאורטית הבסיסית היא שתהליך קבלת ההחלטות יהיה יעיל יותר ככל שמקבלי ההחלטות חשופים למידע מגוון ככל האפשר ועושים בו שימוש משכיל בהחלטותיהם.
במחקר זה הצבענו  על מקורות המידע בהם משתמשים חברי הכנסת בהקשרים שונים, תוך שימת דגש על הקשרים הסיבתיים האפשריים בין סוג המידע בו נעשה שימוש ובין הנסיבות המגבירות את הנטייה לשימוש בסוגי מידע ספציפיים.
 בחרנו להשתמש, בכלים של הביבליומטריה בבדיקתנו את צורת השימוש של חברי הכנסת במקורות מידע שונים ולהעדיפה על שיטות מחקר אחרות כגון שאלונים. אנו מוצאים ששיטה זו סובלת פחות מהטיה משיטות אחרות.

קבוצת הליבה של המשתנים בהם  עסקנו מאפיינת את סוגי המידע בהם נעשה שימוש .נעשתה   חלוקה     בבחינת  עבודת המליאה ובבחינת עבודת הועדות  בין משתנים תוך-מערכתיים ובין משתנים חוץ-מערכתיים. בהקשר של עבודת המליאה המדובר למשל בהבדל שבין שימוש במסמכים רשמיים ובין שימוש באמצעי התקשורת ההמוניים. כמו כן, הצבענו  על מקורות מידע נוספים. בין אלה מקום מכריע יש למקורות "אישיים" בהקשר של עבודת המליאה.

במסגרת העבודה זו  לא   התמקדנו בהקשר התיאורי של מקורות המידע.  ברור כי סוג המידע בו נעשה שימוש תלוי במשתנים רבים נוספים אותם ניתן לחלק לשלוש קבוצות של משתנים 'בלתי-תלויים':  משתנים כרונולוגיים;  משתנים המאפיינים את חברי הכנסת;(בכירות, פרלמנטרית, ותק פרלמנטרי,  חברות בקואליציה,  דת, מין ועוד';  משתנים המאפיינים את סוג הפעילות(שאילתות ,הצעות חוק, הצעות לסדר היום ועוד).

הממצא הבולט ביותר הנוגע לסוג המקורות בהם נעשה שימוש בעבודת המליאה נוגע לבכירות הנואמים. יהא המשתנה על פיו תיבדק הבכירות אשר יהא, ככל שמעמד הנואם בכיר יותר הוא נוטה לשימוש רב יותר במקורות פנים-מערכתיים, בעוד שככל שמעמד הנואם נמוך יותר רב השימוש.
במקורות חוץ-מערכתיים חברי הכנסת הצעירים, חסרי ניסיון פארלמנטרי וחסרי קשרים עם הממסד הפוליטי, נזקקים לתקשורת לעומת חברי כנסת המעורים בממסד הפוליטי (דהיינו בכירים שהיו בעלי תפקידים בממשלה, או בתפקידים ציבוריים אחרים) משיגים מידע מצינורות אלטרנטיביים . 
  
ממצא בולט אחר הוא השימוש הרב יותר במקורות תוך-מערכתיים בדיוני החקיקה במליאה. כמו כן ניכרת נטייה לגידול השימוש במקורות חוץ-מערכתיים במהלך השנים.
בבחינת עבודת הועדות קשה יותר לעמוד על ההבדלים בין חברי הכנסת כפרטים, בין היתר בשל  ההבדל בין שיעור המוזמנים לשיעור החברים. כאן הושם הדגש על אופי המוזמנים לדיוני הועדה.  מלכתחילה סווגו המוזמנים לששה עשר סיווגים שונים. אלה אוחדו לחמישה סיווגים עיקריים: אנשי הרשות המבצעת, אנשי כנסת, משפטנים, מומחים, וגורמים חוץ-מערכתיים.
בעבודת הועדות נעשה סיווג של ארבעה סוגי פעילות עיקריים: חקיקה ראשית, חקיקת משנה, דיונים בהצעות לסדר היום, ודיונים אחרים. מספר המוזמנים קשור כאמור בתקופה, אך הוא קשור גם בסוג הדיונים.
בולט חלקם הרב של אנשי הרשות המבצעת והמשפטנים בפעילויות החקיקה הראשית וחקיקת המשנה. חלקם של גורמים חוץ-מערכתיים רב מאוד בבחינת כלל הפעילויות.
 
מכל האמור לעיל ברור כי השפעת שלושת סוגי הגורמים שבדקנו – גורם הזמן, גורם מסגרת הפעילות וסוגה, וגורם מאפייני הרקע האישיים הוא אינטראקטיבי. כך, גורם הזמן משפיע יותר על הקף המוזמנים  בוועדות, אך לא על הקף הציטוטים. גורם מאפייני הרקע בולט בעבודת המליאה יותר משיש לו ביטוי בעבודת הועדות. דיוני החקיקה בוועדות  מגבירים את מספר המוזמנים אף כשמנוטרל  גורם הזמן והדבר בולט יותר באשר למוזמנים שהם משפטנים ואנשי הרשות המבצעת.


מצגת ההרצאה



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה