חוקרים ישתמשו בתוכנת עיבוד מידע חדשנית בניסיון לגלות מי הסגיר את אנה פרנק

עופר אדרת הארץ 3 באוקטובר 2017 03.10.2017 21:48
אנה פרנק ב-1942

אנה פרנק ב-1942


פרויקט שהושק בהולנד יעשה שימוש ב"שיטות חקירה מודרניות" בניסיון לגלות את זהות האדם שהסגיר את משפחת פרנק לידי הנאצים. תוצאות החקירה יפורסמו ביום השנה ה-75 למעצר, ב-2019



פרויקט שאפתני חדש שהושק לפני כמה ימים בהולנד ינסה לפתור את אחת התעלומות הגדולות שנותרו בלתי מפוענחות מתקופת השואה: מי הבוגד שהסגיר לנאצים את משפחתה של אנה פרנק.

בראש הפרויקט עומד איש FBI לשעבר, וינס פנקוק, אשר אסף לצורך הפרויקט צוות של כ-20 מומחים, בהם קרימינולוגים, היסטוריונים, בלשים, פסיכולוגים, מנתחי מידע, מומחים פורנזיים, מומחי תוכנה, ארכיבאים ואנשי משטרה. הצוות יבצע בשנתיים הקרובות חקירה מקיפה בניסיון לפתור את התעלומה, וצפוי להציג את ממצאיו ב-4 באוגוסט 2019, ביום השנה ה-75 למעצר משפחת פרנק בדירת המסתור באמסטרדם.

באתר האינטרנט של צוות החקירה, אשר מתעד את פעילותו גם עבור סרט תיעודי, נכתב: "הנסיבות שהובילו למעצר (של משפחת פרנק) מעולם לא התגלו, אף כי התבצעו כמה חקירות בנושא". באתר נכתב עוד, כי החקירה הנוכחית תהיה שונה מכל המאמצים הקודמים לגלות את האמת בסיפור, משום שהיא תבוצע תוך שימוש ב"שיטות חקירה מודרניות" ובכללן תוכנות לניתוח מידע, שלא נעשה בהן שימוש בעבר במקרה הזה.

ברשות הצוות תוכנה ייחודית שתסייע לו לארגן ולנתח כמות רבה של מידע שנאסף בפרשה בעבר. "היא תאפשר לראות קשרים שאינם נראים בעין בלתי מזויינת", נכתב באתר. בהקשר זה עובד צוות החקירה עם חברת "ביג דאטה" (נְתוּנֵי עָתֵק) מקומית בשם Xomnia.

"בעתיד עשוי המידע לפתור מקרים נוספים של מעצרים ובגידות שאירעו תחת הכיבוש הנאצי", נכתב באתר של צוות החקירה. פנקוק הוסיף כי כמות המידע עצומה וכי החקירה תכלול מעבר על "מיליוני מסמכים".

בראיון ל"גרדיאן", אמר פנקוק כי החקירה כבר הניבה תוצאות ראשוניות. לדבריו, הוא איתר בארה"ב מסמכים בלתי מוכרים בפרשה, ובכללם רשימות שמיות של יהודים שנעצרו בעקבות בגידה ושל מודיעים וסוכני גסטאפו שחיו באמסטרדם. "אנחנו יכולים למצוא את הקשרים", אמר, אף כי הוסיף כי המצב הפיזי של חלק מהמסמכים אינו טוב. העובדה שהצוות הוא רב-תחומי תסייע "לשפוך אור חדש על האירועים", לפי מה שמתואר באתר. החקירה תבוצע תוך שיתוף פעולה עם בית אנה פרנק באמסטרדם, שיקנה לחוקרים גישה לארכיון שלו.

אין זו הפעם הראשונה שבה נערכת חקירה בניסיון לאתר את נסיבות המעצר של משפחתה של אנה פרנק. לפני כעשרה חודשים פרסם בית אנה פרנק מחקר מקיף, שטען כי כלל לא בטוח שהיתה בגידה בפרשה הזו, וכי ייתכן והמעצר של פרנק ומשפחתה בוצע במקרה, כחלק מפשיטה שגרתית על הבית, בניסיון לחפש פושעים. 

לאחר פרסום המחקר, בדצמבר 2016, היו שטענו כי הוא מוטה פוליטית וכי מאחוריו עומד ניסיון של הולנד לטשטש את פשעיה במלחמת העולם השנייה ואת שיתוף הפעולה שלה עם גרמניה הנאצית, תוך יצירת מצג שווא לפיו הולנדים לא הסגירו את אנה פרנק לגרמנים. 

עם זאת, המחקר הסתיים בקביעה כי "האפשרות של בגידה לא נשללה במלואה" וכי "מחקר נוסף על פעילות החברה של אוטו פרנק וההתרחשויות בתוך וליד המבנה עשויים, בפוטנציאל, לספק עוד מידע. ברור, שהמלה האחרונה על הפשיטה בקיץ 1944 לא נאמרה".

בשנים שקדמו לכך, החל מ-1948, הועלו שמות של חשודים כאלה ואחרים שהיו מעורבים בהסגרה, אך נגד אף אחד מהם לא נמצאו ראיות שקושרות אותו למעשה. פנקוק מתח ביקורת על הפעילות החקירתית של המשטרה ההולנדית בעבר, ואמר: "לא היו אלה חקירות אמיתיות. אני עובר על התיקים ויש כל כך הרבה שאלות בלתי פתורות". גם גופים נוספים, בהם "המכון ההולנדי לתיעוד המלחמה" ניסו לחקור בנושא, אך העלו חרס.

משפחת פרנק – האב אוטו, אשתו אדית ובנותיהם, אנה ומרגוט - היגרה מגרמניה להולנד אחרי עליית הנאצים לשלטון. ב-1942 הם ירדו למחתרת והסתתרו לצד ארבעה יהודים נוספים במחבוא בבניין ברחוב פרינסנחראכט 263 באמסטרדם, שבו שכנו משרדי החברה בתחום המזון שניהל אביה של פרנק. עובדי החברה סייעו להם להסתתר.

ב-4 באוגוסט 1944 פשטו שוטרים על הבית ועצרו את המסתתרים. אנה ומרגוט מתו לקראת סוף מלחמת העולם מטיפוס במחנה ברגן בלזן בגרמניה. אדית מתה באושוויץ. אוטו שרד את שהותו באושוויץ והיה היחיד מהמשפחה שנותר בחיים בתום המלחמה. לאחר מכן הוציא לאור את יומנה של בתו, והפך אותה לאחד מסמלי השואה המובהקים ביותר.

מקור הכתבה



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה