הבלשנית שהסבירה: אם אין פלסטין, אין ישראל

עופר אדרת הארץ: 4 באפריל 2019 05.04.2019 01:40
עידית דורון צלם אבי אוחיון לע"ם

עידית דורון צלם אבי אוחיון לע"ם


פרופ' עידית דורון, כלת פרס ישראל שנפטרה בטרם עת, שילבה בין תובנות משפות המחשב לשפת הדיבור, וגילתה תופעות לא מוכרות בעברית. כשח"כ ברקו טענה כי אין עם פלסטיני משום שאין פ' דגושה בערבית, הסבירה כי במקור ה-ש' של ישראל היא בכלל ל' >>> על בלשנות ועל מחשבים



פרופ' עידית דורון גדלה בשנות ה-50 בירושלים במשפחה מעורבת שבה דיברו, לצד עברית, גם לדינו ויידיש. אמה, רחל, נולדה בארץ. אביה, חסדאי, עלה ב–1935 מגליפולי שבטורקיה לאחר שמשפחתו, נצר למגורשי ספרד, גורשה מביתה עם הקהילה היהודית. בילדותה בילתה עם הוריה כמה שנים במרוקו ובצרפת, במסגרת שליחות מטעם משרד החוץ. כך נחשפה לשפות נוספות. "שם החלה האהבה שלי לשפות", העידה. היא למדה ספרדית וצרפתית כשחיתה בקרב הקהילה היהודית בטנג'יר. בהמשך הוסיפה לרשימה אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, ערבית, ארמית, אכדית ומלאיאלאם — השפה של יהודי קוצ'ין.

ללימודי בלשנות הגיעה דרך המתמטיקה, שלמדה לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטה העברית בשנות ה–70, אחרי שסיימה את תיכון ליד"ה ושירות צבאי. באחד השיעורים הסביר פרופ' מיכאל רבין,חתן פרס טיורינג ופרס ישראל, על הקשר בין שפות טבעיות (של בני אדם) לשפות המחשב. "זו היתה נקודת מפנה בחיי", אמרה דורון. הרעיון שהדקדוק המכתיב את שפת הדיבור הוא למעשה תחשיב מתמטי ריתק אותה. "הוקסמתי מהפרדוקס, שאותה שפה אנושית, שמאפשרת לי לומר כל דבר שעולה בדעתי ולבטא חידושים ורעיונות אינסופיים, שאינם כפופים לידע קודם, היא למעשה תוצר של מערכת חוקים סופית, סגורה ובעלת כללים מאוד חמורים".

הרצון לרדת לעומק הפרדוקס הביא אותה ב–1978 ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טקסס באוסטין, שנודעה בממד המתמטי של חקר הבלשנות, וללימודי פוסט־דוקטורט בסטנפורד, שם התמקדה בחוקים הקובעים את סדר המלים האפשרי במשפט העברי. מסוף שנות ה–80 עבדה באוניברסיטה העברית, שם היתה ממקימי המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה, החוקר את השפות האנושיות לאור תובנות הבלשנות, הלוגיקה והפילוסופיה של הלשון.

דורון בראיון לערוץ הכנסת - דלג

במחקריה שילבה בין אהבתה לשפות, שפרחה בילדותה, להכשרה המתמטית שלה. היא לא עסקה בנושאים תיאורטיים בלבד, אלא גם בהבחנות מעשיות בחקר שפות. במחקריה גילתה תופעות לא מוכרות בעברית של ימינו ובעברית הקלאסית והציעה ניתוחים חדשניים לתופעות ידועות. אחד מהפרויקטים שלה היה ניסיון לפענח את תהליך "תחיית השפה העברית", שהחל במאה ה–19. "עברית היא השפה היחידה בהיסטוריה האנושית שהתחוללה בה מהפכת דיבור, תחיית לשון, שהפכה אותה שוב, אחרי הפסקה של אלפיים שנה, משפה של לימוד ותפילה לשפה מדוברת של חיי יום־יום של חברה שלמה", אמרה. בהקשר זה הוסיפה כי אליעזר בן יהודה היה אמנם סמל המהפכה, אך מי שביצע אותה בפועל היה הציבור הרחב. "האנשים שלקחו על עצמם מאמץ יום־יומי לדבר בשפה שאינה שפת אמם, ששלחו את ילדיהם לגנים ולבתי ספר בשפה שאינם דוברים, שכתבו עברית בכתבי עת ובעיתונים", אמרה.

פרופסור עידית דורון
אבי אוחיון / לע"מ

מחקריה סייעו לה גם לסתור את הטענה של ח"כ ענת ברקו, שאין עם פלסטיני משום שלא קיימת פ' דגושה בערבית, ולכן לבני אותו "עם" אין אפשרות לבטא את שמו. "על פי ההיגיון הזה גם אין עם ישראלי", אמרה דורון והסבירה כי במלה ישראל מופיעה ש' שמאלית, שהיום אנחנו מבטאים אותה כמו ס', אך במקור היה לה צליל שונה, שקרוב יותר לל'. עדות לכך מצאה במלה בלסמי, שמקורה במלה בושם. דורון, שהיתה גם חברה בקבוצת הטריאתלון של אס"א בירושלים, נפטרה בחודש שעבר מסרטן, והותירה אחריה את בנה יוני.

למקור הכתבה

הפרידה מדורון - דלג



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה