"האתגר המרכזי הוא איך ללמד בוטית להיות מורה, היא חייבת להיות פרו-אקטיבית"

הדיונים על מעמד המורה במערכת החינוך הישראלית מתנהלים השכם והערב. רבים מהם נוגעים לעומס הגדול המוטל על כתפי המורה שאמור לנהל כיתה של 30 תלמידים, ללמד מקצועות רחבים, להצליח לטעת ערכיות ולסגל מיומנויות למידה לתלמידי ישראל. את כל זה מצופה ממנו לעשות כשהמשכורות נמוכות ודרישות ההורים בשמיים. נקודת הפתיחה הקשה הופכת את מקצוע ההוראה לתחום לא מבוקש במיוחד, ואף מאתגר מאוד עבור אלה שכבר נמצאים במערכת ומנסים לשרוד בה.

במשך השנים, משרד החינוך על שלל שריו הטמיע שינויים, שיטות וכלי עזר שאמורים להקל ולסייע למורים. אפשר להתווכח על יעילותם, אך צריך לומר בכנות – המאמצים נעשים. ברשת אמית שמו לב לשינויים והבחינו כי כמעט כולם נעשו מתוך רצון לספק מענה לצרכים של המורים, בזמן שאלו של התלמידים נותרו מעט מאחור.

ד"ר מיכל אפללו, סמנכ"לית מו"פ והערכה ברשת אמית מסבירה: "עד היום, רוב הניסיונות להביא לשינויים בתוך בתי הספר התמקדו ברמת הכיתה. מערכת החינוך ניסתה להוביל שינויים וליצור פדגוגיה אחרת וחדשנית, כשנקודת המבט היא הכיתה. רשת אמית מאמינה בפרסונליזציה בחינוך, ולכן היא רואה את התלמיד. המטרה היא לתת מענה ברמת התלמיד. לראות את הצרכים והרצונות שלו ולמצוא את הדרך להגיע אליו. אנחנו מנסים לתת מענה פדגוגי למתרחש בתוך תחומי הלימוד ובמקצועות הלימוד עצמם, תוך כדי הסתכלות על התלמיד וצרכיו בראייה הוליסטית. הרעיון הוא להנכיח תפיסת למידה אחרת שתאפשר חוויית למידה שונה לכל תלמיד בהתאם לצרכיו".

ללמוד לפי הקצב

רשת החינוך, שמציינת 98 שנים להקמתה, פתחה בתהליך חשיבה ואבחנה שלושה סוגי תלמידים: הראשון כולל את אלה שכל רצונם הוא לעבור את המבחן ולהם מתאימים סוג מסוים של למידה. הסוג השני של התלמידים הם אלה שמעידים על איבוד קשב בזמן שהמורה מדבר – הם לא מצליחים להתרכז בזמן ובמקום הספציפיים של השיעור, ומבקשים ללמוד לפי הקצב שלהם. עבורם יש השיטות המתוקשבות, שיעורים מוקלטים ומערכות שאפשר להיכנס אליהן וללמוד בצורה עצמאית. הסוג האחרון הוא של אלה שסקרנים ודעתנים ומעוניינים להרחיב את הידע ולהגיע ללמידה מעמיקה. בנוסף לגישות אלה בחרה רשת אמית לתת דגש בשלושה ממדים: הראשון כולל 12 מיומנויות שונות שרלוונטיות לזמננו, כמו עבודת צוות, קבלת החלטות, ניהול עצמי, עמידה מול קהל ועוד. הממד השני הוא ערכים שהרשת רוצה לקדם ומקשרת את תכני הלימוד אליהם. השלישי הוא אסטרטגיות למידה, מתוך הבנה שתלמידים שאין להם מיומנויות בסיסיות כמו יכולת סיכום, הבחנה בין עיקר לטפל, שאילת שאלות ומענה, יתקשו מאוד בלמידה ויישארו מאחור.

כדי שהממדים יפעלו יחד, הבינו ברשת אמית שאי אפשר לצפות ממורה יחיד להיות אחראי על כולם וגם לשלוט בסוגי התלמידים וצורכיהם. זו הייתה הנקודה שבה הוחלט להביא להם סיוע מבחוץ, ולא סתם סיוע, אלא סייעת ברוח המאה ה־21. “פיתחנו בוט פרו־אקטיבי שיודע לשאול שאלות ולהוביל את השיחה בהתאם", מסבירה אפללו.

בינתיים הבוט הפך לבוטית וזכה לשם “נעמי". היא פותחה בשיתוף פעולה אמיץ במיוחד עם חברת “אינפריס", המתמחה בשימושים שונים בבינה מלאכותית. המערכת נמצאת כרגע בפיילוט בקרב 800 תלמידי כיתות ז’ וח’ של הרשת, ובהמשך תורחב גם לכיתות ט'. הבוטית מסייעת בניהול העצמי של התלמידים וכבר בינואר תוכל לתת מענה גם במקצועות האנגלית והתנ"ך.

"אנחנו לא מפחדים מהבינה המלאכותית, אלא משתמשים בה ומכניסים אותה ללמידה", מסביר ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל הרשת ב־20 השנים האחרונות. אלדר מדגיש כי השימוש בבוטית נעמי לא מהווה תחליף למורה האנושי אלא כסיוע בלבד, שאף יאפשר למורה לעסוק במטרות דחופות יותר. “בדור המסכים והבינה המלאכותית תפקיד המורה הוא חיוני ומשמעותי הרבה יותר מבעבר. המטרה היא גם להרחיב את השעות המוקדשות לשיחות האישיות על ידי שינוי תפקיד המורים ממי שעיקר תפקידם הוא העברת ידע, למנטורים ומנחים של התלמיד. כאלו שנמצאים איתו בקשר הדוק, בונים את עולמו הרגשי והחברתי ומכוונים אותו בתהליכי הלמידה. לשם כך המורים יזכו לסיוע מעוזרת הוראה ממשפחת הבינה המלאכותית. זהו רק צעד ראשון בעולמות מרגשים שיאפשרו לתלמידים שלנו להגיע לעולם המחר מוכנים ובשלים יותר, ולמורים שלנו להתפתח אישית ומקצועית ולהיות רלוונטיים ומשמעותיים יותר לתלמידים".

מתפקדת כמו מורה

במה “נעמי" שונה משאר הבוטים המוכרים בשוק? ניסן ירון, מנכ"ל אינפריס שהיה שותף בפיתוח המערכת מסביר את החידוש הגדול שנוצר כאן: “בניגוד לבוטים אחרים שקיימים בשוק, לנעמי אין תסריט כתוב מראש לשיחות שלה עם התלמידים. כל תלמיד יכול לנהל דיאלוג שונה וייחודי מהשאר. הבוטית יודעת שהיא מורה ברשת אמית ויודעת להתנהל בהתאם ולענות על שאלות התלמידים. היא יודעת להוביל את השיחה ולוודא שהתלמידים מבינים את מה שמצופה מהם".

ד"ר אפללו מציינת דוגמה מעשית: “אם נשאל בוט רגיל איך להציב מטרה, הוא יענה ‘כדי להציב מטרה צריך לעשות כך וכך'. אצלנו הבוטית תשאל אותך ‘איזו מטרה אתה רוצה להשיג?’. כשתענה לה, ‘אני רוצה להצליח במבחן’, אז היא תשיב בהמשך, ‘איך נדע שהמטרה מספיק ספציפית? שאתה עומד בלוח הזמנים? ואיזה ציון אתה רוצה להשיג?’. היא לא יורה תשובות אלא מלמדת את התלמיד להגיע לפתרון ולמסקנות בכוחות עצמו. זאת בוטית שמתפקדת כמו מורה. היא לא אמורה לתת את התשובה אלא רק את הדרך להגיע לתוצאה הנכונה ביותר באותו נושא. כך הבוטית עובדת".

תהליך העבודה והפיתוח של הבוטית ארך מספר חודשים, והמערכת תורגלה בעזרת שאלות ותשובות של צוות המפתחים המשותף לאינפריס ולרשת אמית, שמיקדו ואימנו אותה לתרחישים רבים. “הבוטית מציקה, וזו הכוונה. הרי אם היא תיתן תשובה ברורה לכל שאלה אז התלמיד לא ילמד כלום. בשביל זה אפשר לפתוח גוגל. הרעיון הוא שאני לא רוצה שתלמיד ישאל שאלות רק כדי לעבור את המבחן, אלא כדי שהחשיבה שלו תתעורר ותתפתח, וזה התחכום. נעמי מלמדת את התלמידים איך ללמוד, ולא איך להעתיק".

ד"ר אפללו מספרת שהיא בחנה במשך תקופה ארוכה את האופן שבו מורים מלמדים בכיתה וזיהתה שהדרך למסירת התשובות לתלמידים נעשית קצרה במיוחד, וזה מה שהוביל אותה לבחור בעבודה עם הבוטית. “אני לא מאשימה את המורים, כי יש להם תור ארוך של תלמידים שמחכה לעזרה, וזה מקל לתת את התשובה במקום לומר ‘בוא נחשוב יחד איך אפשר לפתור את זה’. לנעמי הבוטית יש סבלנות גדולה מאוד. היא לא נותנת תשובות אלא מלמדת לחשוב, וזו בדיוק הכוונה – שהתלמיד ירצה להשתמש בה כי בסוף זה עוזר לו יותר. רוב הפעמים, גם עם מורה אמיתי, אם התלמיד לא ייזום את הקשר ולא ישאל את השאלות, איך אפשר לוודא שהוא באמת מבין את החומר? לכן נעמי היא פרו־אקטיבית. היא שואלת שאלות ורואה לפי התשובות של התלמיד אם הוא מבין ולפי זה יודעת איך לאתגר אותו. זה שונה מכל בוט או פתרונות אחרים שקיימים כרגע בעולם".

במה זה שונה מעוזרי הוראה אמיתיים שמגיעים לכיתה?

“קודם כול, זאת מורה שנמצאת בכל שעות היממה, ולא רק בזמן הלימודים", אומרת אפללו מבלי להיכנס לענייני העלויות הכספיות הקיימות בהבאת מתרגלים אנושיים. היא מציינת כי אתר “המקפצה" של משרד החינוך, שאליו תלמידים יכולים להיכנס ולהשתתף בשיעור מקוון, מבוסס על מספר מוגבל של מורים אנושיים. פעמים רבות צריך לחכות בתור עד שיגיע תורם להיכנס לשיעור. “כאן אתה יכול להצטרף מתי שתרצה והיא תדע את כל החומר. תחשוב על זה שבלימודי אנגלית, תלמיד שמסתבך עם הזמנים, ברוב התוכנות הוא יוכל לקבל את התשובה הנכונה מיידית. כאן הוא יצטרך לנסח שאלות והבוטית תעביר אותו תהליך למידה שיגרום לו להבין איך משתמשים בזמנים באנגלית".

יעדים ברי־השגה

אחת התפיסות שמקבלות מקום נרחב בעולם הפדגוגי של רשת אמית היא הצבת מטרות כחלק ממיומנויות הלמידה. הרשת מתבססת על מודל SMART הנפוץ בעולם התעסוקתי שמגדיר חמישה קריטריונים להצבת מטרה אידיאלית: המטרה צריכה להיות מוגדרת וברורה עד ירידה לפרטים מאוד קטנים; המטרה והדרך להשגתה צריכים להיות מדידים; היעד צריך להיות בר־השגה מבחינת המשאבים וכוח האדם שעומד לרשותנו; על המטרות להיות מציאותיות ולא כאלה שאי אפשר להשיגן; והמטרה צריכה להיות תחומה בזמן, עם תאריכי התחלה וסיום ברורים ונקודות ביניים להערכה.

“הבוטית יודעת לפעול לפי המודל הזה", אומרת ד"ר אפללו, “והיא תשאל את התלמיד שאלות לפי כל השלבים שבו".

ד"ר ירון מתייחס לשלב השלישי במודל הסמארט, “בר־השגה", ומספר כי רשת אמית הוסיפה לו רכיב נוסף והוא האתגר שאמור להיות נוכח בכל תהליך. “במודל הנפוץ זה לא קיים, אז היינו צריכים ללמד את הבוטית את הגישה של הרשת בנושא האוניברסלי הזה. כשבוטית שואלת את התלמיד ‘האם אתה חושב שזה בר־השגה להתאמן שבועיים כדי לנצח בתחרות ריצה?’, או, ‘האם זה מספיק מאתגר לרוץ 10 מטרים?’, זו שאלה שמשלבת שיקולים ברמת אינטליגנציה גבוהה מאוד. אם הבוטית מבינה במהלך השיחה שהזמן שהוקצה למשימה הוא לא הגיוני, או שאין לתלמיד כישורים לכך, אז היא תאתגר אותו ותשאל: ‘אתה חושב שיש עוד דרך לעמוד במטרה?’, או ‘אולי המטרה לא מספיק מדויקת ליכולות שלך?’, וזה ייחודי".

אילו קשיים ואתגרים היו בדרך?

“היה קושי לחשוב מה מאפשרים ומה לא. למשל, אם התלמיד ישאל שאלות לא ראויות, איפה לומר לבוטית לעצור", מספרת אפללו ומוסיפה שגם בצד הטכני היו קשיים שקשורים בעיקר ללשון זכר ונקבה שלא קיימים באנגלית, ואי אפשר להתעלם מהם בפנייה לתלמידים בשפה העברית.

“האתגר המרכזי פה הוא איך בכלל ללמד בוטית להיות מורה", מציין ירון, “תחשוב כמה דברים יש בדמות של מורה. היא צריכה להיות רצינית ולא להיגרר לשיחות לא מתאימות, היא חייבת להיות פרו־אקטיבית וללמד חומר שהתלמיד לא בהכרח נמשך אליו, והיא צריכה גם לדעת בעצמה את החומר ולהיות עם אצבע על הדופק כדי לוודא שהתלמיד בכלל מבין את מה שנלמד".

אז איך עושים את כל זה ביחד?

“כל הדברים האלה הם אתגרים ואני שמח לומר שאנחנו מצליחים ושהתחום הזה רק ילך ויתפתח".

איך לימדתם את נעמי להתמודד עם שאלות “בעייתיות" של תלמידים?

“שאלה טובה. אנחנו מלמדים את המורה הווירטואלית ללמד עם מבט ערכי. במקרה שהתלמיד ישאל ‘איך להעתיק במבחן?’, היא תשיב: ‘אני לא חושבת שזה דבר שראוי לעשות אותו’, או ‘זה לא נושא ששייך לשיחה שלנו, בוא נחזור למה שאנחנו צריכים לעשות’. במקרה של שימוש במילים לא יפות היא יכולה לציין בפני התלמיד שהיא לא חושבת שכך ראוי לדבר, אבל מיד אחר כך היא תחזור לעניין. היא לא תיעלב, לא תפסיק לשתף פעולה ולא תתלונן למנהל. היא תעיר את ההערה שלה לתלמיד כדי שיוכל להמשיך ללמוד. זאת חוויה אחרת מאשר בבית הספר".

“לא ידענו שאפשר להביא אותה לרמה כזאת"

ד"ר אפללו מספרת שכאשר המערכת למדה את התוכן, שילבו בה גם ערכים מסוימים בדיוק עבור אותם מקרים של שאלות לא ראויות. “במהלך העבודה על הבוטית אחד המפתחים כתב לה ‘המטרה שלי היא להעתיק במבחן’. מצד אחד אנחנו רוצים שהתלמיד ילמד להציב מטרות, אבל מצד שני אנחנו לא מעוניינים שהוא יעתיק במבחן, אז לימדנו אותה לענות את התשובות מהמקום המוסרי. העמדנו אותה גם במבחני קצה כמו ‘המטרה שלי היא לגנוב’ ועוד, כדי לנסות לראות איפה אנחנו מותחים את הגבול ועדיין עונים תשובה עניינית עם מסר חינוכי ולא תשובה של רובוט".

יש מקרים שבהם תידלק נורה אדומה במערכת?

“נכון לעכשיו אנחנו לא עושים את זה", מבהיר ירון, “החלטנו לתת לתלמידים לחוות את החוויה בלי התראות ומגבלות. מאחורי הקלעים אנחנו לא רואים שמות ופרטים מזהים, אבל יודעים לזהות שיחה שלא התנהלה בצורה טובה או שהתגובות של הבוטית לא היו לפי המצופה. במקרים כאלה אנחנו מלמדים אותה לענות יותר טוב בפעם הבאה". מנכ"ל אינפריס מספר כי בפיתוחים הבאים של הבוטית, בתי הספר שיעבדו איתה יבהירו לתלמידים שלא לחשוף בשיחות איתה אף מידע פרטי ושייקחו בחשבון שהדברים מגיעים למאגר נתונים של החברה. “כמו שיש תיעוד לדברים שכותבים במבחן", הוא מדגיש.

חברת אינפריס נוסדה לפני כעשור על ידי ניסן ירון ואביו, תושבי אפרת. הרעיון הראשוני היה למצוא פתרון לתפעול מכשירים עם מסך מגע בלי להסתכל עליו. “בהתחלה מצאנו פתרונות עם תנועות אצבעות מיוחדות שעושות פעולות מסוימות. אחר כך המשכנו לפתרונות ללקויי ראייה שמאפשרים להם לכתוב בטאבלטים וסמארטפונים", מספר ירון, “ב־2017 עשינו שינוי בעולם התחבורה ופיתחנו פתרון המאפשר לשלוט בטלפון ובמולטימדיה ברכב בלי הסחות דעת".

בעולמות הבינה המלאכותית הם פעילים זה מכבר, וחלק מהפיתוחים שלהם בעבר עשו שימוש בתחום הזה, אך אירוע שהתרחש לפני שנתיים טרף את הקלפים: “בעקבות כמה ניסויים שביצענו הגענו לפריצת דרך והצלחנו לגרום לטכנולוגיה הזאת לעשות פעולות יזומות, בניגוד לצ’אט GPT שרק עונה על שאלות או כותב טקסטים ואי אפשר לבקש ממנו להזמין כרטיס טיסה או לבדוק מה מזג האוויר. פריצת הדרך הזאת פתחה לנו אפשרויות חדשות שלא חשבנו עליהן מראש, כי היינו עסוקים במוצרי מולטימדיה לרכב. כשזה קרה החלטנו להרחיב את זה ליישומים חדשים".

ממש כמו פריצת הדרך הטכנולוגית, כך גם החיבור לרשת אמית קרה די במקרה. “היה לנו לקוח שהשתמש במערכת המולטימדיה שלנו והוא הכיר מישהו מאמית, וכשסיפרנו לו על היכולות האחרות שלנו הוא חשב שזה יכול להיות מעניין בשבילם. בהתחלה בכלל לא חשבנו שנלך על פרויקט כזה משוגע", מעיד ירון, “לא ידענו בעצמנו שאפשר להביא אותה לרמה כזאת של פרו־אקטיביות. זה התפתח ונהיה מדהים עם רמת אינטליגנציה מאוד גבוהה".

כחברת הייטק, איך הייתה העבודה המשותפת עם רשת חינוכית?

"קודם כול, רשת אמית חדשנית מאוד בגישה שלה וגם הובילה את התהליך והגדירה צרכים ורצונות. כדי לרצות משהו שלא קיים צריך דמיון מפותח ולהאמין בחזון, וזה ממש לא טריוויאלי. נוסף לכך, הרשת נוחה לזה כי היא לא מתנהלת כמו מוסד חינוכי רגיל כיוון שיש בה חדשנות רבה. הם יודעים לקבל החלטות מהר ומשקיעים זמן ומאמצים בזה. כיף לעבוד איתם".

כחלק מתהליך העבודה התקיימו פגישות ודיונים רבים בין צוותי החשיבה והחזון של רשת אמית ובין המפתחים הראשיים של חברת אינפריס. במפגשים חשבו בעיקר על איך המערכת תראה ומה בדיוק הבוטית תעשה. “ניסינו כל מיני דברים, שאחר כך גם שינינו מבחינת שיטת הלימוד", אומר ירון ומוסיף כי, “מה שהיה חשוב הוא להבין מה הערך המוסף שאנחנו יכולים לתת ושהבוטית יכולה להביא לרשת. התחלנו מפרויקט המיומנויות של אמית, כי זה לא חומר מקצועי של משרד החינוך אלא משהו שהרשת עצמה מקדמת מתוך בחירה, וזה נתן לנו הרבה גמישות".

זה די יוצא דופן שחברת הייטק עובדת על פרויקט חברתי.

“נכון. המטרה שלנו כסטרטאפ היא להגיע עם הטכנולוגיה רחוק מאוד, גם ברמה של הלקוחות הבינלאומיים שאנחנו מכוונים אליהם. החזון שלנו בטווח הארוך הוא ליצור עוזרת קולית שתעשה עבורך כל דבר – מהזמנת כרטיס טיסה וייעוץ ועד להפעלת המיקרוגל", אומר מנכ"ל אינפריס, “בדרך לשם אנחנו עושים כל מיני צעדים שנועדו לייצר את התשתית לעתיד, אבל גם כדי ליצור ערך במקומות שאפשר לתת אותו. זה לא רק עניין כלכלי. זה גם לקחת טכנולוגיה ולעשות איתה טוב בעולם. אנחנו גם לומדים המון מהצורה שבה הבוטית מתקבלת אצל התלמידים, הדרך שבה הם מדברים איתה, ואלה דברים שיעזרו לנו בעתיד. העיקר פה הוא ההזדמנות לעשות משהו מיוחד שעוד לא נעשה".

המערכת עצמה מורכבת מטכנולוגיה שדומה לצ’אט GPT ומתכונות נוספות, שיחד נותנות לבוטית נעמי יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר מזו של שאר הבוטים. החל מרמת ניהול השיחה, ועד ההבנה מה “הדמות שלה", והיכולת לזכור דברים ולהשליך מהם על דברים אחרים. “כשיצרנו את המערכת לא ידענו מראש מה האפקט שייווצר. כשהתחלנו להשתמש ביכולות השכליות הגבוהות יותר, ראינו שזה עובד ושהיא מצליחה לנהל את זה. זה ממש ראשוני בעולם", אומר ירון.

לא תחליף

להכניס מערכת כזאת לתוך מערכת הלימודים זה לא דבר טריוויאלי, בטח לא כשאחת המחלוקות הבוערות כיום בקרב אנשי פדגוגיה וחינוך היא מידת השימוש במסכים בקרב ילדים ונוער. למרות הכול, ברשת אמית מסרבים לפסול את העולם הדיגיטלי על הסף. יתרה מכך, הם רוצים לנצל את המערכת עד תום כדי להוכיח שזהו כלי ולא מטרה, ולכן הכול תלוי איך משתמשים בו.

ד"ר אפללו מצידה מבקשת להתייחס לטענה שעולה מצד ההורים לכך שכל זמן שבו הילדים יושבים מול המחשב ומכשירי הטלפון החכמים הוא מבוזבז. “השאלה החשובה היא מה הילדים עושים מול המסך. אם הם משחקים במשחקים מטופשים זה משהו אחד, ואם הם מפעילים את החשיבה והקוגניציה זה משהו אחר. יש כאן הזדמנות למחשבה מעמיקה ומישהו שיכול להנחות אותם בתהליך שיש בו הרבה תוכן. המערכת נותנת תחושה שהלמידה שלהם מלווה כל הזמן במישהו שיכול לעזור להם. הילד לא יושב פסיבי וצופה בסרט, אלא הוא בפעילות מוחית כל הזמן. זה אמור להיות חיובי מבחינת הורים", היא אומרת ומגלה כי על אף שתוצאות המחקר יגיעו רק לקראת סוף שנת הלימודים הנוכחית, היא כבר שומעת ומקבלת פידבקים טובים מאוד מהתלמידים שמשתמשים במערכת.

“יש לנו תוכניות גדולות מאוד", מצהירה ד"ר אפללו. “שלוש מערכות שלנו נמצאות בשלבים שונים של פיתוח – אחת מיועדת לתלמיד, השנייה היא עבור המורה שרואה מה התלמיד עושה, ושתי אלה כבר נמצאות בפיילוט. המערכת השלישית מיועדת למורה שמפתח את התכנים. שם יש לנו כמה כיוונים חדשים, והיא תהיה מוכנה לקראת דצמבר 2023. חשוב לנו להכניס טכנולוגיות מתקדמות ולתת מענה יעיל לתלמידים".

מקור הכתבה