"חייבים לפקח על בינה מלאכותית כמו על נשק גרעיני"
|
סם אלטמן
כן, גם סם אלטמן, האיש מאחורי מנוע הבינה ChatGPT המלאכותית הזהיר אתמול בביקור בארץ מהסכנה שמעמידים הפיתוחים החדשים לאנושות † אבל הוא רואה גם עתיד ורוד: "כשנביט לאחור על רמת החיים שלנו כיום, נגיד שזה לא הגיוני שאנשים חיו בעוני וסבלו ממחלות. לכולם בעתיד יהיו חיים טובים יותר. זה בלתי ניתן לעצירה † וישראל? "יש כאן אינסוף כישרון"
אם לשפוט לפי ההתרג־
שות וההמולה סביבו בכל
מקום אליו הוא מגיע בימים
אלה, סם אלטמן הוא הסטיב ג'ובס של
העידן החדש. למרות הצניעות שהוא
משדר, ברור שהוא מודע להשוואה:
"אנחנו חיים בתקופה הקסומה ביותר
מאז השקת ", אמר אתמול בתל־אביב:
בינה מלאכותית( זה אפילו יותר ( AI"
טוב מאייפון".
הנשיא הרצוג, שבמשכנו ביקר
אלטמן בשעות הבוקר - בחליפה
שהוחלפה אחר כך בטי־שירט ובנעלי
ספורט – התבדח עם הסלב: "כתבתי
לעצמי נקודות לקראת הפגישה שלנו,
ChatGPT ולאחר מכן גם שאלתי את
על מה כדאי לי לדבר עם סם אלטמן.
התוכנה המליצה לי לדבר על מוסר,
אתיקה ופיתוח השותפות עם ישראל
- וזה זהה בדיוק לנקודות שכתבתי.
בוא נעשה תיקון עולם משותף", קרא
לאלטמן.
אלטמן, 38 , צעיר יהודי, מייסד
החברה שטילטלה - OpenAI ומנכ"ל
את עולם הטכנולוגיה רק לפני חודשים
ספורים, עם תוכנות הבינה המלאכו־
Dall-E־ ו ChatGPT תית המדהימות
- ביקר אתמול בארץ במסגרת מסע
עולמי שהוא מקיים בשורה של מדי־
נות. אחרי המפגש עם הנשיא שוחח עם
עובדי מרכז המחקר והפיתוח של מיק־
רוסופט ישראל בהרצליה, עבר למפגש
פתוח עם סטודנטים באוניברסיטת תל־
אביב, בהנחיית ד"ר נדב כהן, ואפילו
הספיק לקפוץ למפגש פרטי עם בני
משפחה בישראל.
בינה עם חוש הומור
על הבמה באוניברסיטת תל־אביב
OpenAI ישב לצידו המדען הראשי של
והמייסד־השותף, איליה סוצקבר, יש־
ראלי לשעבר, שהתגלה כבעל חוש
ההומור המחודד מבין השניים.
איך תרצו שההיסטוריה תזכור
אתכם, נשאל מן הקהל; סוצ־
קבר הימהם בכובד ראש, לקח
את הזמן, ואז אמר: "בדרך
הכי טובה". "ישות תבונית
רבת עוצמה שיוצאת
מכלל שליטה? כן,
זה יהיה די רע".
אלטמן לא
התכחש לסכנות ולאיומים שטומנת
בחובה הטכנולוגיה )"הסקפטיות הוג־
נת"(, אבל ניסה להרגיע: "זה הקטע
הקשה במה שאנחנו עושים - לאזן
בין ההבטחה האדירה לבין הסיכונים".
כשנשאל על השפעת המודלים של
הבינה המלאכותית על שוק העבודה,
ועל החשש שמקצועות שלמים ייעל־
מו מעתה מן העולם – השיב: "בטווח
הקצר יהיה דווקא גידול משמעותי
בפרודוקטיביות, בייחוד במשרות
מבוססות ידע, וזו מהפכה של ממש.
אם אפשר לקודד פי שניים יותר מהר,
התכנות יהיה פרודוקטיבי פי שניים.
בטווח הארוך יותר, באמת יהיו סוגי
משרות שייעלמו, אבל יהיו גם אח־
רות, שיהיה בהן צורך בעובדים באופן
שעדיין לא ברור לנו.
,IBM "כשמחשב־העל של
'דיפ בלו', ניצח בזמנו את אלוף
העולם קספרוב בשחמט, אנשים
חשבו שזה הסוף של השחמט.
אבל המשחק מעולם לא היה פו־
DALL-E . פולרי כמו היום
עושה אמנות נהדרת, אבל
לאנשים עדיין אכפת
מהאמן שמאחורי האמנות, ואף אחד גם לא יושב לצפות
במשחק שחמט בין שני מחשבים. בכל
מקרה, אנחנו נצטרך לנסח לעצמנו
חוזה סוציו־כלכלי חדש".
האם הבינה המלאכותית טומנת
בחובה סכנה למין האנושי, כפי שה־
זהירה רק באחרונה קבוצת מדענים
שאלטמן עצמו צירף את חתימתו למ־
כתבם? אלטמן וסוצקבר לגמרי שות־
פים לדאגה. "אנחנו בהחלט לא רוצים
ליצור ישות סופר־תבונית מלאכותית
בלי להתאים אותה לצורכי בני האדם.
העולם לא צריך להתייחס לזה כמדע
בידיוני שלא יקרה, זה משהו שיקרה
בעוד עשור וזה לא הרבה זמן". בכל
מקרה, לדברי אלטמן, "לא מדובר במ־
ערכות שקיימות כבר היום. זו תהיה
טעות לכפות רגולציה כבדה מדי על
התחום ולהאט את החדשנות".
מצד שני, שניהם בעד מה שקורא
סוצקבר "מבנה שיאפשר לנו לאמץ
רגולציה עם השפעה משמעותית.
למשל, ארגון גלובלי שיפתח מודל
לווידוא ולפיקוח על בטיחות המוד־
לים, בדומה למה שעושים לגבי נשק
גרעיני. יותר קל להביא אנשים לה־
תנהגות טובה כשהם חוששים מסכנה
קיומית. מי שעוסקים היום בתחום
מבינים את זה".
אחרי הסכנות, אלטמן ביקש להד־
גיש כמובן את היתרונות המשמעו־
תיים שהטכנולוגיה מביאה לאנושות,
למשל "היכולת לפתור בעיות מד־
עיות ולהבין את סודות היקום". "זה
ישפר את העולם והחיים שלנו. אם
הבינה המלאכותית תעזור לנו לרפא
את כל המחלות - זה יהיה עולם טוב
בהרבה, ואנחנו לא רחוקים משם. אני
חושב, שכאשר נביט בעתיד לאחור על
רמת החיים שלנו כיום, זה ייראה לא
הגיוני שאנשים סבלו מעוני וממחלות.
זה ייראה ברברי. לכולם בעתיד יהיו
חיים טובים יותר. היתרונות אדירים.
זה בלתי ניתן לעצירה, ולכן צריך לה־
בין איך לנהל את הסיכון".
כשנשאל על השפעת הבינה המלא־
כותית בתחום החינוך סיפר המנכ"ל
הצעיר על הדרך שבה הוא משתמש ב־
אצלי זה החליף את ויק י� " :ChatGPTT
פדיה, והיייתי מבלה הרבה זמן שם.
אם אני רוצה ללמוד על משהו כמה
שיותר מהר, זה כלי מפתיע ביעילות
שלו". סוצקבר ניבא, כי "ספרי הלימוד
יעברו שדרוג. כיום הם לא עונים על השאלות שלך . AI לעומת זאת מאפשרת
לך לנהל שיחה. זו חוויית לימוד
נעימה הרבה יותר. זה עולם חדש, שבו
לכל תלמיד יש 'מורה פרטי'. אנחנו
עוד לא שם, אבל זה יגיע בקרוב".
"מרוץ חימוש" טכנולוגי
שהפכה לחברה המ ש� ,OpenAII
פיעה ביותר על עולם ההייטק כיום,
היא במקור מעבדת מחקר של בינה
שהוקמה כארגון ללא ,)AI( מלאכותית
מטרות רווח, אשר מטרתו המוצהרת
היא לפתח בינה מלאכותית במטרה
להועיל לאנושות. עם זאת, בתחילת
מאי 2019 הפכה ל"חברה בעלת רווח
מוגבל" - מודל ייחודי, שבפועל הופך
אותה למעשה לחברה מסחרית לכל
דבר. בסוף יולי 2019 השקיעה בה
מיקרוסופט מיליארד דולר, ואימצה
מיידית את הטכנולוגיה שלה להטמ־
עה מהירה במוצריה. בפועל שווה כיום
יותר מ־ 30 מיליארד דולר. OpenAI
את OpenAI בינואר 2021 הממה
העולם כשהוציאה את הגרסה הרא־
מערכת בינה ,DALL-E שונה של
מלאכותית המסוגלת לייצר דימויים
ויזואליים אך ורק על בסיס טקסט
שהוזן על ידי המשתמש. בנובמבר
2022 הוציאה לציבור הרחב גרסה
צ'טבוט ,ChatGPT מוקדמת של
מבוסס בינה מלאכותית שניתן לת־
הגיע ChatGPT . קשר עימו בשיחה
למיליון משתמשים בתוך חמישה
ימים בלבד מיום ההשקה, ו'הניו־יורק
טיימס' כינה אותו "הפיתוח הטכנו־
לוגי החשוב בהיסטוריה". החברה
פתחה בכך "מרוץ חימוש" בין ענ־
קיות הטכנולוגיה – ממיקרוסופט עד
גוגל ומטא, ואפילו עליבבא הסינית
- שמתחרות כיום ביניהן מי תצליח
להטמיע מהר יותר צ'טבוטים דומים
במוצריהן.
במהלך המפגש הפתוח של אל־
טמן אתמול עם עובדי מיקרוסופט
ישראל, הודתה לו המנכ"לית, מיכל
ברוורמן־בלומנשטיק: "השילוב של
הטכנולוגיות שלכם במוצרי מיקרו־
סופט יציב אותנו בקדמת החזית הט־
כנולוגית הגלובלית ואני גאה לקחת
חלק במסע הזה".
באוניברסיטת תל־אביב נשאלו
אלטמן וסוצקבר אם אינם חוששים
ממודלים מתחרים, מבוססי "קוד
פתוח", שיערערו על השליטה של
בשוק הבינה המלאכותית OpenAI
היוצרת. "מה שמייחד אותנו", אמר,
"זה שאנחנו מצליחים להבין מה הד־
בר הבא, הרעיונות הקטנים, הגדולים,
והביצוע שלהם". "אולי מודל בקוד
GPT- פתוח יוכל יום אחד לשכפל את
4", השלים סוצקבר, "אבל אז יהיה לנו
כבר מודל 'סגור' יותר חזק. תמיד יהיה
פער בין הקוד הפתוח לבין המודלים
הסגורים, בגלל היקף המאמץ הגדול
שנדרש - והפער הזה עשוי לגדול
לטובת החברות הגדולות".
כשנשאל על ידי יזם בן 17 אם זה
הזמן הנכון להקים סטארט־אפ, ענה
אלטמן בהתלהבות: "זה הזמן הכי טוב,
יותר טוב מתקופת האייפון. מי שמקים
היום סטארט־אפ הוא היזם הכי בר מזל
אי פעם: יש גל טכנולוגי מהיר, וזה הז־
מן שחברות חדשות פורצות דרך והח־
ברות השולטות זזות הצידה".
בדברי תודתו לנשיא הרצוג אמר
אלטמן כי הביקור בישראל עבורו
הוא "מיוחד". "קהילת הטכנולוגיה
והסטארט־אפ בישראל היא מדהימה,
אני עוקב כבר שנים רבות אחר בניית
הטכנולוגיה פה לטובת שיפור האנו־
שות, ואני בטוח שישראל תשחק תפ־
במהלך הביקור ."AI־ קיד חשוב גם ב
במיקרוסופט הוא נשאל אם בכוונתו
בישראל. OpenAI לפתוח סניף של
לדבריו, החברה מעדיפה "לעבוד יחד
ובאותו מקום", אבל בוחנת אפשרויות
שונות להשקעה בארץ.
ומה דעתו על היכולות הישרא־
ליות בתחום הבינה המלאכותית?
"בישראל", ענה, "יש שני דברים:
האחד - ריכוז של כישרון, בטח ביחס
לגודלה של המדינה, והשני - הדרייב
של היזמים הישראלים. שני הדברים
האלו ביחד מובילים להישגים ולהת־
קדמות גדולים".
מישראל ממשיכים אלטמן ואנשיו
לירדן, לקטאר, לאיחוד האמירויות,
להודו ולדרום קוריאה.
הוספת תגובה
