לזכרה של ד"ר רות הנדזל

עפר דרורי 18.05.2020 23:57
ד"ר רות הנדזל

ד"ר רות הנדזל


לצד הידע הרחב שלה ומומחיותה הייתה ברות ענווה ודיבור בגובה העיניים כך שמעולם לא נתנה לי להרגיש לידה כתלמיד בפני רבו.



את ד"ר רות הנדזל הכרתי ב- 1991 במסגרת הלימודים לתואר שני במידע באוניברסיטה העברית בירושלים. אני הייתי סטודנט והיא הייתה המרצה. הייתי מעז ואומר המרצה "הקשוחה". לא היו אצלה שעשועים בשיעור או רוח קלה, הייתה עבודה ולימוד מתוך רצינות והעמקה. במהלך השנה השנייה ללימודים במסגרת קורס אחזור מידע שהעבירה נוצר ביננו קשר מעט יותר קרוב, אולי כי ראתה שהנושא קרוב לליבי ויש לי בו עניין רב. הקשר הזה הוביל למספר "שיחות מסדרון" ומהם להצעתי אליה להשתתף ב"קבוצת העניין אחזור מידע וטקסט – SIGTRS" שהקמתי בשנת 1994.

למפגש השלישי של הקבוצה הסכימה רות לבוא ולהעביר הרצאה בפני חברי הקבוצה. מאז ובמשך כ-26 שנים ועד לאחרונה הייתה רות משתתפת קבועה ומתמידה במפגשים הרבעוניים. כמעט תמיד לצדה בעלה המסור הפרופ' זאב הנדזל. במפגשים האלו הפרופסור שימש כנהג ומלווה לרות. הייתי אומר כי רות הייתה במספר המפגשים הגדול ביותר מבין כלל החברים במשך עשרים ושש שנות קיום הקבוצה.

רות הייתה מומחית מהמעלה הראשונה לאחזור מידע בדגש על התחום הרפואי, הופיעה בכנסים רבים בעולם ובארץ ולימדה במספר אוניברסיטאות בארץ, בשנים האחרונות באוניברסיטת חיפה.

לצד הידע הרחב שלה ומומחיותה הייתה ברות ענווה ודיבור בגובה העיניים כך שמעולם לא נתנה לי להרגיש לידה כתלמיד בפני רבו. אני זכיתי להתייחסות אישית ממנה ועל כך אני מודה גם היום. רות דחפה אותי במישורים המקצועיים בכל הזדמנות, הזמינה אותי להשתתף בכנסים מקצועיים שארגנה בפורמים שונים ובמיוחד בשבוע המידע, הכנס השנתי הקבוע של חברת טלדן בתל אביב. רות הפיצה את קיומה של הקבוצה שהקמתי בקרב אנשי מקצוע וסטודנטים ובכך תרמה לפרסום הקבוצה לאורך השנים, רות גם סייעה בידי לאתר מרצים מעניינים בתחומי הקבוצה שהביאו ידע טכנולוגיות חדשות לחברים.

עם השנים התפתח בינינו גם קשר אישי ומעמיק יותר. רות הייתה הראשונה שצלצלה אלי לאחר קבלת התואר השלישי ופנתה אלי בטלפון בשם "ד"ר דרורי" דבר שהיה לי מוזר אז וגם היום (עשרים שנה ויותר אחרי) אבל הבנתי שרצתה להיות הראשונה שמגדירה אותי בסטטוס החדש. כאשר ילדי הגיעו לגיל בר המצווה היא דאגה לתת בידי מתנה עבורם והייתה מעורבת באירועים בחיי, מעורבת, נמצאת שם, אבל לא חוצה את הגבולות הפרטיים ששנינו הגדרנו ללא מילים.

בשנת 2019 קיימתי כנס חצי יובל לקבוצת העניין אחזור מידע וטקסט (SIGTRS) שהתקיים בביה"ס למדעי המחשב באוני' העברת בירושלים, בקשתי מרות להצטרף לצוות המוביל את הכנס. רות על אף מחלתה נרתמה בשמחה ובחלוקת העבודה ביננו התנדבה לערוך יחד עם חברתה רות קריצ'מן את אסופת המאמרים של הקבוצה. רות השקיעה שבועות רבים בליקוט המאמרים הנבחרים מתוך חצי יובל של פעילות ובסופו החליטה על חמישים מאמרים המהווים לקט מייצג לעולם אחזור המידע בחצי היובל כפי שבאו לידי ביטוי בפעילות הקבוצה. רות כתבה את ההקדמה לאסופת מאמרים ובסופה של עבודה רבה יצאה אסופת המאמרים כספר המכיל למעלה מ-600 עמודים.

רק עכשיו כאשר אני כותב את הדברים אני שם לב כי רות לא שיבצה אף אחד ממאמריה בלקט ואני מצר על כך. הדבר מעיד על ענוותנותה והענייניות המקצועית שהדריכה אותה תמיד. גם את שמה כעורכת, הכניסה רות רק בסוף הרשימה. ענווה יוצאת דופן. כשהערתי לה על כך ענתה כי "היא העורכת וההחלטה שלה".

בשנים האחרונות בעת שחלתה היינו בקשר טלפוני אינטנסיבי, דרשתי בשלומה ושמעתי ממנה על הטיפולים הקשים שהיא עוברת. את החלטתה לעבור סדרת טיפולים מסוימת בבית חולים פחות מפורסם הסבירה "כי שם לצוות האחיות יש חמלה" כפי שאמרה. במספר פעמים הדגישה בעיני כמה קבוצת העניין חשובה לה ואני שאלתי האם מאמץ הנסיעות מתל אביב לירושלים שווה בעיניה, התשובה שלה הייתה חד משמעית והיותה לגבי מחמאה גדולה, שמחתי שיכלה גם בזמנים הקשים לפנות עצמה למפגש מקצועי שעניין אותה. רות שאלה שאלות בסיום ההרצאות מתוך רצון אמיתי להבין דברים לעומקם ולהשמיע אף דברי ביקורת על דברים שהוצגו "כפאר היצירה" ולטעמה היו מינוריים יותר.

לפני שש שנים נפטר אבי ורות באה לנחם. דבר אחד מדבריה אני זוכר ואף השתמשתי בו רבות בעת שהגעתי אני לנחם אבלים אחרים. היא אמרה לי "זוהי דרך העולם והיא עדיפה על המצב ההפוך בו הורים יושבים שבעה על ילדיהם". כמה נכון בטח בארצנו למודת המלחמות וההורים השכולים.

לפני שבוע נפטרה אמי וכאשר חזרתי באחד מימי השבעה בלילה (14 במאי 2020) לביתנו מסרה לי אשתי את הבשורה המרה מפי בעלה. כשאמי הלכה לעולמה אמרתי: "אנחנו עשינו ככל שיכולנו, מדע הרפואה לא החסיר ממך דבר אבל בסופו של דבר הקב"ה מחליט וקובע".

דברים אלו נכונים גם לד"ר רות הנדזל שהלכה לעולמה השבוע. יהי זכרה ברוך.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה