הפקת מידע מתמונות דיגיטליות של קטעי הגניזה וזיהוי צירופים בין הקטעים
|
בדרך כלל מוגדרות הפונקציות של הדיגיטציה כשימור והנגשה: שימור כתב היד לדורות הבאים, בדומה לצילום על מיקרופילם, והנגשת כתב היד לחוקרים בכל מקום באמצעות האינטרנט. בהרצאה זו יוצגו פונקציות נוספות של הדיגיטציה, התורמות באופן ישיר למחקר של כתבי היד. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד תמונה, ניתן להפיק על ידי המחשב מידע רב מהתמונה הדיגיטלית, היכול לשמש חוקרים של פליאוגרפיה וקודיקולוגיה. המידע המצטבר באופן אוטומאטי ממאות אלפי תמונות מהווה בסיס נתונים בעל ערך למחקר מלאכת הספר בימי הביניים, שבנייה ידנית שלו הייתה אורכת שנים רבות. בהרצאה גם תוצג מערכת ייחודית לזיהוי כתב יד, באמצעותה ניתן לזהות ולצרף דפים מאותו כתב יד שנתפזרו בין ספריות שונות, כמו גם כתבי יד שונים שנכתבו על ידי סופר אחד.
תקציר:
בדרך כלל מוגדרות הפונקציות של הדיגיטציה כשימור והנגשה: שימור כתב היד לדורות הבאים, בדומה לצילום על מיקרופילם, והנגשת כתב היד לחוקרים בכל מקום באמצעות האינטרנט. בהרצאה זו יוצגו פונקציות נוספות של הדיגיטציה, התורמות באופן ישיר למחקר של כתבי היד. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד תמונה, ניתן להפיק על ידי המחשב מידע רב מהתמונה הדיגיטלית, היכול לשמש חוקרים של פליאוגרפיה וקודיקולוגיה. המידע המצטבר באופן אוטומאטי ממאות אלפי תמונות מהווה בסיס נתונים בעל ערך למחקר מלאכת הספר בימי הביניים, שבנייה ידנית שלו הייתה אורכת שנים רבות. בהרצאה גם תוצג מערכת ייחודית לזיהוי כתב יד, באמצעותה ניתן לזהות ולצרף דפים מאותו כתב יד שנתפזרו בין ספריות שונות, כמו גם כתבי יד שונים שנכתבו על ידי סופר אחד.
על המרצה:
ד"ר רוני שויקה הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שלישי בתלמוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרו העיקרי הוא ספרות ההלכה בתקופת הגאונים (מאות 11-8) וגניזת קהיר. ד"ר שויקה השתתף בקבוצות מחקר על גניזת קהיר באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת אוקספורד, וכיום הוא עובד כחוקר עבור יחידת גנזים של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.
מצגת ההרצאה
