"את ההשפעה שלו אי אפשר לחשב, כפי שאת ההצפנה שלו אי אפשר לפצח": מת פרופ' מיכאל רבין
|
פרופ רבין ואחתו פרופ' בן פרץ, צילום: באדיבות המשפחה
רבין היה חתן פרס טיורינג ("הנובל של מדעי המחשב") והראשון שקיבל את פרס ישראל למדעי המחשב. נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ספד לו: "אחד המדענים הגדולים והחשובים ביותר שמדינת ישראל הוציאה מקרבה, אם לא הגדול מכולם"
על קירות ביתו של פרופ' מיכאל רבין בירושלים אזל המקום לתעודות הוקרה. הראשונה, פרס ויצמן למדעים, ניתנה לו ב–1960, כשהיה בן 29. "ד"ר רבין הוא חוקר, שכבר קנה לו בגילו הצעיר שם בינלאומי בשטח תורת ההיגיון המתמטית. מחקריו העיקריים מוקדשים לבעיות תיאורטיות הקשורות במחשבים מודרניים", נכתב שם.
את הדוקטורט לשם כבוד שקיבל ב–2017 מאוניברסיטת הרווארד כשהיה בן 85, נאלץ להניח על מדף בחדר העבודה כי כל הקירות כבר היו תפוסים. "את ההשפעה שלו אי אפשר לחשב, כפי שאת ההצפנה שלו אי אפשר לפצח", אמרו עליו אז. התעודה היוקרתית ביותר באוסף היתה פרס טיורינג, ה"נובל" של מדעי המחשב. לצד זאת הוא גם היה הראשון שקיבל את פרס ישראל למדעי המחשב.
הוא נולד ב–1931 בברסלאו בגרמניה. אביו, ד"ר אברהם רבין, היה מנהל הסמינר לרבנים. אמו, ד"ר אסתר רבין, היתה סופרת ילדים. ב–1935 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בחיפה. "הכישרון שלי למתמטיקה התגלה בגיל צעיר", סיפר ל"הארץ". באחד הימים, לאחר שסולק מהכיתה, נתקל בתלמידים מבוגרים ממנו, שניסו לפצח בעיה בגיאומטריה. רבין הביט, ומיד הבין את הפתרון. "מצאתי בכך כל כך הרבה יופי וכוח. ההבנה, כי מחשבה טהורה יכולה להוכיח טענות לגבי העולם האמיתי הקסימה אותי", אמר.
רצונו ללמוד בבית הספר הריאלי התנגש בדרישת אביו שילמד בבית ספר דתי. במשך שנתיים הם התקוטטו בנושא, עד שאביו ויתר. החשש של אביו היה מוצדק. "לימודי הפיסיקה ניתקו אותי מהדת", אמר רבין. אחד ממוריו היה המתמטיקאי אלישע נתניהו, דודו של ראש הממשלה. נתניהו טיפח את רבין בתיכון, וסיפק לו חומרי לימוד מהאוניברסיטה.
ב–1950, אחרי מלחמת העצמאות שבה שירת בחיל התותחנים, החל רבין ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל הוא קרא מאמרים מכוננים שעסקו במושג החישוביות והיו התשתית המדעית לפיתוח המחשבים. "באותו זמן התחילו להופיע בעיתונים הסיפורים על המחשבים הגדולים שנבנו בפרינסטון, בהרווארד ובמקומות אחרים", הוא אמר. "היה ברור לי, שבד בבד עם הטכנולוגיה החדשה הזו של מחשבים וחישובים בקנה מידה גדול, יש צורך בתורה שתהווה את הבסיס המדעי לטכנולוגיה הזאת. זה הדבר שמשך אותי למדעי המחשב".
ב–1957 ערך מחקר ב–IBM ובעקבותיו כתב מאמר חשוב, שהפך לאחד המצוטטים ביותר בתחום. ב–1958 התעניין ב"קושי של חישוב". "אם נתונה לנו בעיית חישוב מסוימת... מהי המורכבות הפנימית לפתרון הבעיה הזו?", הסביר. לימים קיבלו הרעיונות האלה את המושג "מורכבות של חישובים". על העבודה הזאת הוא קיבל את פרס טיורינג.
מ–1958 היה רבין מרצה בכיר במכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית, וב–1970 פתח שם את החוג למדעי המחשב. ב–1972 מונה לרקטור האוניברסיטה. "התוצאות החשובות של מחקריו השפיעו באופן משמעותי על עיצובה של טכנולוגיית המחשבים והתקשורת", נכתב כשקיבל את פרס דן דוד. להוקרה זכה גם על "יצירת דרכים להצפנת נתונים באופן בלתי ניתן לפענוח".
כשקיבל את פרס א.מ.ת נכתב כי "עבודתו הגדירה את כיווני המחקר המשמעותיים ביותר במדעי המחשב מאז ייסוד התחום. השפעתו ומעמדו הבינלאומי תרמו רבות לקידום מעמדה של ישראל כמרכז עולמי מוביל במדעי המחשב ובתעשיות עתירות ידע. פרופ' רבין הנו אחד מענקי תחום מדעי המחשב ומקומץ המדענים הגדולים בשטח זה מאז טיורינג". כשקיבל את פרס ישראל נכתב כי הוא "בעל מעמד בכורה מיוחד בקרב מדעני המחשב בישראל, ונמנה עם מדעני המחשב המצוינים ביותר בעולם".
אשתו, רות, שניהלה את המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, מתה בשנה שעברה. אחותו הבכורה, פרופ' מרים בן פרץ, היתה כלת פרס ישראל לחינוך. אחיו למחצה היה הבלשן פרופ' חיים רבין.
רבין הותיר אחריו שתי בנות ונכדים. בתו טל, היא פרופ' למדעי המחשב. בתו שרון היא פרופ' למשפטים.
הוספת תגובה
