ההיסטוריה של הבינה המלאכותית AI

בינה מלאכותית - היא שם כולל לדרכי שימוש במידע ובמערכות מחשב, המאפשרות להציג התנהגות שנראית אינטליגנטית, או ליצור ידע ותובנות שלא היו קיימים קודם לכן. טכנולוגיה זו מהווה תחום חשוב ופורץ דרך משום שבפעם הראשונה בהיסטוריה, יכולות שנחשבו באופן מסורתי לאנושיות בלבד כגון הבנה, הנמקה, תפיסה או תקשורת, ניתנות לביצוע על ידי תוכנה ביעילות, במחיר לא־גבוה ובקנה מידה רחב, במגוון יישומים ושימושים.

השיח בנושא הבינה המלאכותית הולך ומתלהט, כולם מדברים עליה והמומחים מסכימים שה AI הולך לשנות את עולמנו וההתפתחות בו היום מהירה מאד.

את עקבות התחלת ה AI ניתן לזהות כבר לפני מספר עשורים, למעשה ההיסטוריה של הבינה המלאכותית מתחילה בשנות ה-50, אז החלו חוקרים לעבוד על פיתוח מכונות חכמות שיוכלו לבצע משימות שבדרך כלל ידרשו אינטליגנציה אנושית, כמו למידה, פתרון בעיות וקבלת החלטות.

אחת מאבני הדרך המוקדמות ביותר בתולדות הבינה המלאכותית הייתה יצירת מבחן טיורינג בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, מדען מחשבים בריטי. מבחן טיורינג הוא מבחן ליכולתה של מכונה להפגין התנהגות אינטליגנטית שוות ערך לזו של אדם, מבלתי שניתן להבחין בה.

בשנת 1956, קבוצת חוקרים, ביניהם ג'ון מקארתי ומרווין מינסקי, טבעה את המונח "אינטליגנציה מלאכותית" וערכה כנס בדארטמות' קולג' בניו המפשייר כדי לדון באפשרויות ליצור מכונות חכמות.

בשנת 1961 הוצג הרובוט הראשון בקו הייצור של GM וב 1964 הוצג הדמו הראשון של תוכנת AI המבינה שפה טבעית.

בשנת 1965 פותחה - ELIZA - במעבדת המחקר של MIT ע"י חלוץ מדעי המחשב האמריקאי ג'וזף וויזנבאום. הוא תוכנן לחקות שיחה אנושית והיה אחת הדוגמאות הראשונות של צ'טבוט. ELIZA השתמשה בשיטות התאמה והחלפה של דפוסים כדי ליצור תגובות לקלט של משתמשים, שיצר רושם של הבנה והמשך שיחה. התוכנית תוכננה להיות הדמיה של פסיכותרפיסט, והיא תוכננה לנסות לשקף את המחשבות והרגשות של המשתמשים עצמם בחזרה אליהם כדי לעזור להם לחקור את הרגשות שלהם.

בשנות ה-50 וה-60, החוקרים התקדמו משמעותית בפיתוח מערכות בינה מלאכותית שיכולות לבצע משימות פשוטות, כמו שחמט או פתרון בעיות מתמטיות. עם זאת, מערכות אלו היו מוגבלות ביכולותיהן ודרשו תכנות נרחב על מנת לבצע מטלות בסיסיות אפילו. העלויות הכרו

כות בפיתוח היו גבוהות ביותר וההתלהבות והאופוריה פחתו בשנות ה 70 שהוגדרה כ"חורף" של פיתוח ה AI.

בשנות ה-80 חווה תחום הבינה המלאכותית פריחה מחודשת, שניזונה בין השאר מפיתוח מערכות מומחים (Expert Systems), שנועדו לחקות את יכולות קבלת ההחלטות של מומחה אנושי בתחום מסוים, כגון אבחון מצבים רפואיים, תחזוקת כלי רכב ומטוסים, רכישת כרטיסי טיסה ועוד.

בשנות ה-90 פותחו אלגוריתמים של למידת מכונה, שאפשרו למחשבים ללמוד לבצע משימות על ידי ניתוח כמויות גדולות של נתונים מבלי להיות מתוכנתים במפורש. התפתחו יישומים לזיהוי שפה, עיבוד תמונות ורובוטיקה, אלגוריתמים אלה היו גורם מפתח לרבות ממערכות הבינה המלאכותית שבהן אנו משתמשים כיום, כגון מכוניות בנהיגה עצמית ועוזרים אישיים וירטואליים.

בשנות ה-80 וה-90, מחקר בינה מלאכותית התמקד ביצירת אלגוריתמים למטרות כלליות יותר, כגון עצי החלטה ורשתות עצביות, שניתן לאמן לבצע מגוון רחב של משימות.

בשנת 1997 מחשב "כחול עמוק" (Deep Blue) של IBM ניצח את אלוף העולם בשחמט – גארי קספרוב

בשנות ה-2000, AI חוותה פריחה מחודשת, הניזונה מהזמינות של ביג דאטה ושיפורים באלגוריתמים של למידת מכונה,

כמו למידה עמוקה. זה הוביל לפיתוח יישומים מעשיים של AI, כגון מכוניות בנהיגה עצמית ועוזרים אישיים וירטואליים.

בשנת 2011 מחשב ווטסון של IBM ניצח את אלופי משחק הג'פרדי (jeopardy) ובאותה שנה הופיעו סירי, google now וקורטנה – כעוזרות הדיגיטליות המובילות.

בשנת 2016 google deep mind ניצח במשחק הקוריאני המורכב - אלפא גו

בשנת 2015 אילון מאסק תרם מיליארד דולר לפיתוח Open AI

בינה מלאכותית (AI) משמשת גם ביישומים צבאיים במשך שנים רבות. כמה מהדוגמאות המוקדמות ביותר של AI בשימוש צבאי כוללות:

1.     מערכות מכ"ם ממוחשבות מוקדמות, שהשתמשו באלגוריתמים של למידת מכונה כדי לנתח נתונים ולזהות מטוסים נכנסים.

2.     מערכות לוגיסטיקה צבאיות, שהשתמשו בבינה מלאכותית כדי לייעל את התנועה וההפצה של אספקה.

3.     מערכות סימולציה צבאיות, שהשתמשו בבינה מלאכותית כמודל לחזות את התוצאות של תרחישים צבאיים שונים.

לאחרונה, נעשה שימוש בבינה מלאכותית במגוון יישומים צבאיים, כולל:

1.     מל"טים אוטונומיים וכלי טיס בלתי מאוישים אחרים (מל"טים) לצורך מעקב, סיור ותקיפות ממוקדות.

2.     מערכות תרגום שפות המופעלות על ידי AI, המאפשרות לאנשי צבא לתקשר עם אנשים במדינות אחרות.

3.     מערכות אבטחת סייבר, המשתמשות בבינה מלאכותית כדי לזהות ולהגן מפני התקפותסייבר Top of Form

לסיכום

בשנים האחרונות, בינה מלאכותית הפכה לנפוצה יותר ויותר במגוון רחב של יישומים, החל משירותי בריאות, פיננסים, הביטחון הלאומי וכלה בחינוך. ניתן לטעון שכיום מתחוללת מהפכה של ממש בתחום הבינה המלאכותית, לאחר שבמשך עשורים רבים הוא התפתח באיטיות רבה ולעיתים אף דרך במקום. הדבר מתאפשר עקב יכולות חדשות בתחום החומרה וכן זמינות של מאגרי נתונים, שירותי מחשוב בענן ויכולות נוספות. כל אלה מאפשרים כיום את מה שבעבר היה תאורטי בלבד, או אפילו נחשב בלתי אפשרי. כך, בהתבסס על טכנולוגיה זו, מתאפשרים כיום מוצרים ושירותים ובהם כלי רכב אוטונומיים, אבחנה רפואית ממוחשבת, אינטראקציה קולית בשפה טבעית בין אדם למחשב, מערכות תכנון ואופטימיזציה והמלצה על שירותים ומוצרים בהתבסס על פעולות קודמות. מקובל להעריך כי לבינה מלאכותית תהא יכולת להגביר את קצב הצמיחה הכלכלית.

מקור הכתבה: מגזין הלשכה לטכנולוגיית המידע, ינואר 2023